לופו פיטרו יוצא למסע רגלי ארוך בצפון ספרד, והוא בעצמו לא יודע בדיוק למה. יש לו כל מה שהוא צריך: דירת גבר גרוש (פעמיים), בטלת בוקר נינוחה, מחסן שמפרנס אותו, עיתון שהוא אוהב לקרוא, שתי בנות מוצלחות שאימותיהן מגדלות ושגרה מבורכת שהוא רגיל אליה והיא אליו. כל הסיבות הנכונות לא לזוז לשום מקום.
אבל לגיל חמישים יש תוכנית אחרת עבורו, כי כמו שאומרים – שנים עגולות בונות מחשבות חתרניות.
אז אולי זה בגלל מותו של הכלב הצולע שאביו הוריש לו, ואולי זה בכלל הרעד הלא-רצוני בכפות הידיים שנחת עליו פתאום – כך או אחרת, כמי שאין לו פחד מכלום, הוא פוצח בקמינו לסנטיאגו דה קומפוסטלה – שמונה מאות ארבעים קילומטרים הליכה בשלושים ושניים ימים – על החיים ועל המוות.
טרֶנְטָה דוּאֵה פירושו באיטלקית 32. זהו הרומאן הראשון של דני כהן.