"בפעם הראשונה שאימא מתה ברחתי והתחבאתי בסוכה של גפני המוסקדין."
כך פותחת ליילה ומספרת על זיכרון מילדותה בעיירה קטנה בדרום העמוק של ארצות הברית. כשבגרו היא ואחיה, הם בחרו להימלט מהחיים בקהילה קטנה ושמרנית ולחיות כל אחד על פי דרכו. כשאימם, גֶ 'ניבה, מתה בפעם השנייה והסופית בהחלט, השניים נאלצים לחזור לג'ורג'יה ולהתאחד עם אחותם – יפהפיית העיירה לשעבר שחייה נעצרו בימי נעוריה הזוהרים – כדי לתכנן את הלוויה, ומגלים שעיירת ילדותם רוחשת יותר סודות מכפי שזכרו. כשמתברר שג'ניבה נמצאה מתה בסוכת הגפנים שמאחורי הבית ובידה כף כסף עתיקה, וכשנמצא מכתב שהשאירה לילדיה ובו היא מורה במפורש שלא לערוך לה לוויה – בקשה כמעט שערורייתית בעיני אנשי המקום – האחים מבינים שאולי מעולם לא הכירו ממש את אימם. צרור מכתבים ישן שולח אותם למסע מעבר לאוקיינוס בניסיון לשפוך אור על היסטוריה משפחתית טעונה.
טעמם המתוק של ענבי המוסקדין הוא רומן על משפחה, על זיכרון, על שורשים ועל שיבה הביתה.
פמלה טֶרי מפליאה לתאר את החיים בעיירה דרומית קטנה, על הקשיים והכאב וגם על היופי שבהם.
דבר עורכת האתר:
רומן שיש בו מעט מהכל והרבה סודות.
בשפע של רגש ובשפה ציורית משרטטת טרי את תפאורת העיירה הדרומית הזו, על כל מה שגועש ומתרגש בה ועל הדמויות שבתוכה.
בתוך כך הבטן הרכה של העיירה הזו נגלית ומחוללת סערה.