במשך שנה אחת, שבע נשים בשנות העשרים והשלושים לחייהן נפגשות עם פסיכולוגית בשם דורית. כל אחת מהן מתארת את המפגשים מנקודת מבטה. במקביל, דורית מתייחסת למפגשים באופן אסוציאטיבי, באמצעות הערות המופיעות לאורך הספר. כך נחשף עולמן של המטופלות לצד עולמה של דורית — אלמנה בת כחמישים, אם לבן ובת בוגרים, שילדותה הייתה יפה אך מורכבת וכואבת, ובהווה רומן עם גבר צעיר ממנה מערער את הרוגע והשגרה בחייה.
שמונה נשים, לכל אחת מהן מניעים ומבנה אישיות שונים, כל אחת פוגשת את המציאות הפרטית שלה, ודרכה את הייחודי והמשותף שבנפש האדם. סיפורה של האחת משקף את חברתה במעין קלידוסקופ אנושי. כף המאזניים נעה בין עוצמה לחוסר אונים, בין תעוזה לפחד, בין בלבול לבהירות, בין גבריות לנשיות — כל אחד מאלה שזורים באישיותן של גיבורות הספר, ורק בסוף הספר אנו מגלים מה התרחש במציאות ומה בדמיון בלבד.
מה הוא טיפול נפשי? כיצד ניתן להגדיר אותו? מה הם כוחותיו וחולשותיו, יכולותיו ומגבלותיו? האם ניתן להגדיר את מקומם של המטפל והמטופל בסיטואציה מורכבת זו? מה סובייקטיבי ומה אובייקטיבי בשיח הטיפולי?
טיפול בלב ים (ולא באקווריום) משקף את כוחן האינסטינקטיבי והיצרי של נשים המחליטות לשלב בדרמת חייהן טיפול נפשי.