"ביום חמישי אסע עם אבא להנובר משתי סיבות.
ראשית, כדי למסור את הזהב ואת דברי הכסף בעקבות ההוראה שיצאה כאן ב-21 בפברואר – שלפיה על כל היהודים להעביר את רכושם היקר לידי השלטון.
בנוסף, אנסה לשחרר את הכספים כדי שאוכל לשלם את עלות ההגירה שלי."
הזמן: סיפה של מלחמת העולם השניה. רגעים ספורים לפני הפיתרון הסופי, שישמיד את כל יהודי גרמניה ומרבית אירופה. וטילי לובנדורף, אשה, אמא ובת, עושה כל מאמץ על מנת למלט את משפחתה ואת עצמה ממלכודת המוות הנאצית.
זהו מאמץ סיזיפי, נואש, שספק אם יצליח.
שעון החול הולך ואוזל - וחליפת מכתבים ערנית, אמיתית לחלוטין, משרטטת סיפור של אהבה ובדידות, תשוקה לחיים וחרדת מוות, שנכתב במשך חמישה חודשים.
"טילי אהובתי" מהווה מסמך משפחתי-היסטורי ייחודי ואותנטי, המוכיח הלכה למעשה את כוחו של מכתב סטנדרטי לכאורה, לשנות גורלות.
עמוס לויט, המחבר, מצא את צרור מכתבים אלה לאחר מותם של הוריו, לאחר 80 שנה בהן היו שמורים בארגזים.