כשמצאתי את עצמי לבד, שיננתי בליבי שאני חייבת להיות חזקה ולשרוד. ידעתי שאם לא אכריח את עצמי, אמות.
אף שרציתי למות יותר מפעם אחת, ניצוץ קטן בתוכי סירב לוותר לגמרי, וקיוויתי שמשהו ישתנה עבורי.
לא ייתכן שאלו החיים שצפויים לי.
רציתי למות וגם לחיות.
אף אחד לא ידע מי זאת מִיָה רגב, הייתי שקופה עבור כל מי שעבר לידי ברחוב, שרתי וניגנתי בגיטרה שלי, כך ניסיתי לשרוד.
עד שהיא הבחינה בי, בזכותה הגעתי למועדון הזה.
חיי הלילה הממכרים, המוזיקה הרועשת, העשן, החשפניות, הגברים – כל זה היה חלק מהתפאורה של החיים החדשים שלי.
ניסיתי להישאר שפויה בתוך זה גם כשקול ההיגיון לחש לי ללכת משם, אך באופן לא צפוי הפך המקום הזה לחלק מהיציבות שבניתי לעצמי, מעין בית בשבילי ואפילו הלב שלי התעורר מחדש.
כשהגבר הזה הגיע, הוא הצית בי משהו לא מוכר ומרגש. ניסיתי לברוח ממנו כמו מאש, אבל נמשכתי פנימה ללא שליטה ונסחפתי למערבולת של רגשות.
כבר התחלתי להאמין שאני מוגנת בבועה החדשה, אך טעיתי, גיליתי שאי אפשר לברוח מהעבר.
זהו החלק הראשון בדואט "חשופה", רומן חושני, מותח ומסחרר שישאיר אתכם ערים עד השעות הקטנות של הלילה.
ליבי גבע כבשה את לב הקוראים בסיפוריה שהתפרסמו באסופות סיפורים קצרים.