איזבלה קסלר, בחורה צעירה בעלת סוד בעברה, בדיוק סיימה את בית הספר למשפטים ומתחילה התמחות במשרד עורכי דין נחשק בצפון תל אביב. איתן אנגלרד, עורך דין מצליח, יפה תואר ורווק מבוקש, נשבה בקסמיה של איזבלה. איזבלה, שעד לא מזמן הייתה במערכת יחסים בעייתית, מתקשה להחליט האם ללכת אחר ליבה ולהיענות לחיזוריו של איתן או להישאר בודדה אבל מוגנת מפני פגיעה. מהרגע שאיתן הניח את עיניו על איזבלה הוא הרגיש שחל בו שינוי, הוא הבין שעליו לשנות את דרך התנהלותו בחיים ולבדוק לאן רגשותיו מובילים אותו. מערכת יחסים מורכבת נרקמת בין השניים. איזבלה נאלצת להתמודד עם העבר ולהילחם בהשלכות שלו על טיב יחסיה הרומנטיים והמיניים עם איתן, בעוד איתן רגיש, מתחשב וקשוב לכל צרכיה. "חצויה" הוא רומן המיועד לקוראים מבוגרים בלבד.
בקרוב
אני קוראת ה-מ-ו-ן ספרים ולא זכור לי מתי הפסקתי לקרוא ספר לפני הסוף. הרעיון והקונספט נחמד, אבל אם כבר הכפפה הורמה ונכתב ספר המציג אלימות, דווקא אז יש צורך באמינות ודיוק."
איכשהו היא מתקדמת, תוך כדי נופלת, נחבלת ופוגעת. ושוב טנגו.
כמו בלורי, לצד רומנטיקה, פטקין כותבת לא מעט כאב.
ולצד הכאב בסיפור זה יש איתן. הלוואי על כל נשים באשר הן איתן שכזה.
אני תמיד שמחה לקרוא ספרים של יוצרות ישראליות צעירות שמעיזות ואמיצות לפרסם רומן רומנטי ישראלי מקורי.
הספר טוב. לא מעולה אך העביר לי שבת נחמדה.
יישר כח. ממתינה לעוד."
אין שום מציאות בספר, שום אמינות במעט דיאלוג, שום דינמיקה בין הדמיות. אפילו הסצנות של ארוטיקה לא עשו לי את זה.
הגיבורה של הספר היא דמות מאוד חלשה על גבול טיפשה אם מותר לומר. היא מזכירה את לורי אבל לורי צעירה בהרבה ומאוד בודדה לכן זה מובן.
איתן, חתיך הורם, עשיר ועורך דין מצליח אבל לא משדר שום חוזקה. הוא רק מילים יפות בלי מעשים. ציפיתי ממנו שאקח פיקוד, שילחם, שיעשה משהו במקום לשבת בחיבוק ידים אבל כלום, פשוט כלום. לא הדמות הגברית שרגילים לקרוא ברומנים הרומנטי.
חבל מאוד כי העלילה טובה. אין אמינות באלימות, אפילו אריק, הדמות הרשע והמתעלל נחמד.
יש גם הרבה קפיצה הזמין בלי שום להורים שנותן לך להרגיש שאתה חיי בתוך הספר.
בקיצור, אם מישהו רוצה לקרוא ספר טוב של הסופרת הזו, אני מאוד ממליצה על נטע אהובתי או לורי אבל לא בספר זה.
מצטערת"
יש גם הרבה קפיצות בזמן בלי שום תיאורים לכן לא מרגישים שחיים בתוך הספר"
אין שום מציאות בספר, שום אמינות במעט דיאלוג, שום דינמיקה בין הדמויות. אפילו הסצנות של ארוטיקה לא עשו לי את זה.
הגיבורה של הספר היא דמות מאוד חלשה על גבול טיפשה אם מותר לומר. היא מזכירה את לורי אבל לורי צעירה בהרבה ומאוד בודדה לכן זה מובן.
איתן, חתיך הורם, עשיר ועורך דין מצליח אבל לא משדר שום חוזקה. הוא רק מילים יפות בלי מעשים. ציפיתי ממנו שאקח פיקוד, שילחם, שיעשה משהו במקום לשבת בחיבוק ידים אבל כלום, פשוט כלום. לא הדמות הגברית שרגילים לקרוא ברומנים הרומנטי.
חבל מאוד כי העלילה טובה. אין אמינות באלימות, אפילו אריק, הדמות הרשע והמתעלל נחמד.
יש גם הרבה קפיצות בזמן בלי שום תיאורים שנותן הרגשה שאתה חיי בתוך הספר.
בקיצור, אם מישהו רוצה לקרוא ספר טוב של הסופרת הזו, אני מאוד ממליצה על נטע אהובתי או לורי אבל לא בספר זה.
מצטערת"