חיובית - סיפורה של נשאית HIV

הוא היה זר כהה עור מאיי הבהאמס, חתיך וכריזמטי.

היא הייתה נערה בת תשע-עשרה מבית קשה-יום.

כמו מכושפת הלכה שבי אחריו ונסחפה למערכת יחסים רצופה בשקרים, בבגידות ובבריחה מהמשטרה, בעוד הוא הולך ומתברר כאדם שונה לחלוטין מהאופן שבו הציג את עצמו.

כשגילתה שהדביק אותה ב-HIV היה מאוחר מדי. אך כשגילתה שהדביק נשים נוספות, החליטה להיאבק נגדו במשפט אשר הסתיים בהרשעתו, בגזר דין של מאסר עולם ובכליאתו מאחורי סורג ובריח.

במשך שש-עשרה שנה שמרה את דבר נשאותה בסוד, אך מותו הפתאומי של בעלה הזכיר לה שהחיים קצרים, שעליה לחיות את האמת הפנימית שלה ולהגשים את חלומותיה. כך החליטה לפרוץ את שערי הבושה והפחד, ולחשוף לעולם את סיפורה.

חיובית הוא סיפור חיים מצמרר בכנותו ובעוצמתו. זהו יומן התבגרות של אישה שלא ויתרה, למרות הקשיים והמשברים, כשהיא מחויבת לאמת הפנימית שלה ולתשוקה הבוערת בה למצוא את אושרה. זהו סיפור המעמיד במרכזו את כוח הבחירה, המאפשר לאדם לברוא את עצמו מחדש ולשנות את גורלו.

מירי קנבסקי היא עורכת דין, מאמנת אישית, מנחת סדנאות ומרצה. חיה עם HIV מאז 2001 ופעילה חברתית למיגור הסטיגמה סביב המחלה.

עדויות קוראים

״חיובית״ הוא בראש וראשונה ספר מכמיר ונוגע ללב.

הסיפור האישי מעניק לספר מידה עצומה של אמינות, שאחרת, קשה להבין את עוצמת הפגיעה. זה אינו ריאליטי, לא סרט, לא מדע בידיוני. כתיבה אישית המכה בך כמעט כל דף, עד שמצאתי את עצמי זועק לגיבורה לעצור, לחשב את דרכה מחדש, אבל הרכבת מזמן איבדה את המסילה ושליטת נהג הקטר על הקרונות. זו כתיבה שאינה מתיפיפת: היא ישירה, נוגה, כנה, סרקסטית במידה, מספרת בלשון יחיד התרחשות -לכאורה - של מישהי אחרת. ומצד שני מירי קנבסקי אינה נופלת לקלישאות, אינה מעצימה את המלודרמה שגם כך היא מתוארת להפליא בלי צורך להגדיל או לקטין להבות. אין נפילה לבורות של דכאון וכתיבה מעיקה של חשבון נפש, רחמים עצמיים  ומוסרנות, ובכך, לדעתי , גדולתו של הספר.

חיובית הוא סיפור אנושי בראש וראשונה שמסופר היטב, בכשרון, מתכתב עם ההתייחסות הציבורית המשתנה לנגד עינינו כלפי נשים, ויוצר תמהיל מרגש של סיפור אישי וכתיבה מצויינת וקולחת.

ד"ר גבי זהר, עו"ס ופסיכוטרפיסט, עיתונאי ומדריך טיולים, עורך ומגיש תוכנית התרבות ברדיו צפון "זהר צפוני".

גמעתי את הספר חיובית תוך פחות מ-24 שעות.

מירי מספרת את הסיפור שלה בצורה מופלאה, רגישות מהולה בחדות ועוצמה שקטה. זהו ספר קולח וסיפור שתופס בעוצמה את הלב ולא מרפה. מכריח אותך להתבונן. מלא באומץ, פורץ דרך וממלא בהתפעלות.

הילה בן חמו

אספתי השבוע את ספרך שהגיע בדואר ומאז קראתי כמעט ברצף בכל רגע פנוי. 

את כותבת נפלא ומילותיך חודרות ישר אל הלב. 

נראה שכולנו עוברים באותן תחנות חיים של חוסר בטחון, ריצוי אחרים וחוסר אוטנטיות לגבי תשוקותינו האמיתיות. גם בלי משבר דרמטי בחיי התחברתי לכל חלק ממסע חייך. 

אסירת תודה לך על השיתוף ועל ההשראה שאת מרעיפה על קוראיך. 

המשיכי בדרכך המבורכת!

טל מרקוביץ

ספר מרתק, הכן והחשוף הזה, יכול להוות חבל הצלה לבני נוער רבים כל כך בהתמודדות היום יומית עם מיניות, בניית הזהות והדימוי העצמי שלהם.

כמורה וכאישה, אני חושבת שבספר זה מגולמים מסרים של חוסן, קבלה ואהבה עצמית ותקווה ולכן הייתי מנגישה אותו לכל בן ובת נוער, ככל האפשר.

יפעת קדמי ארואטי

מירי, אני מת עלייך! זה היה מרתק ועוצמתי בדיוק כמוך. הרגשתי שנתת לכל דמות כבוד וגרמת לי להבין את החוויה שלך ממקום הכי אישי ואינטימי ולא מתוך מקום קורבני של נסיבות חיים. נשאבתי לספר ואני מחכה לראות אותך כובשת פסגות נוספות בסיפור חייך.

יותם לוי

מירי מגוללת את אחד הסיפרים המטלטלים, המצמררים והעוצמתיים שקראתי. הספר הוא פרי עטה של אחת הלוחמות החזקות שהכרתי, הוונדר וומן של החיים האמיתיים שיצאה לעולם להילחם בסטיגמה של נגיף ה-HIV.

בתור ילדת שנות ה-80 גדלתי בידיעה שזו מחלה נוראית מכל ופחדתי ממנה פחד מוות כל חיי. הסרטים והפרסומות שראיתי, הספרים שקראתי, הכניסו לי זוועות לתת מודע וחייתי איתן עד לרגע שקיבלתי את "חיובית" לידיי.

ספר "חיובית", כשמו הוא, כתוב בצורה מושלמת, אינפורמטיבי להפליא ונקרא בנשימה אחת. אני החכמתי, למדתי המון על נשאי הנגיף והשארתי את הסטיגמות מאחור.

לכל אלה שעדיין לא קראו אני מקנאה בכם, כי אתם הולכים להינות מכל רגע!

רוקסן לין

מירי קנבסקי, נשאית HIV,  מאפשרת לקורא ללוות אותה במסעה המורכב והמרתק ממחשכי הבושה וההסתרה ועד ההחלטה הלא פשוטה, אך המשחררת, להיחשף בפני העולם.

סיפור חשוב, לצעירים ולמבוגרים כאחד, עתיר רגש ותובנות, שנכתב בכנות מופלאה ומציף מחשבות על סובלנות ואהבת אדם, ועל הנתיב שבו כל אישה ואיש בוחרים לצעוד בחייהם.

יערה מוקי

אני קוראת את הספר שלך, בעצם לא ממש מצליחה להניח אותו מהיד...

הוא מרתק ומעלה בי כל-כך הרבה דברים, מחשבות, רגשות... מן מערבולת כזאת של כאב ופחד ושמחה והקלה וכעס ותקוה ו...

מידי פעם אני גם נזכרת שאני בעצם מכירה אותך ומנסה לחבר את הדמות השלווה והנעימה שהכרתי עם כל מה שאת מספרת שם.

וזה וואו...

ואני מעריכה אותך כל-כך ושמחה שזכיתי להכיר

אביטל בדש

מירי יקרה, סיימתי הרגע לקרוא את ספרך "חיובית" ונאלמתי דום. אני מצדיעה לך! על האומץ שלך, על כנותך ועל השינוי שהבאת על עצמך.

כאחות, אני חושבת שזהו ספר חובה לכל אנשי המקצוע שעוסקים ברפואה. אפשר ללמוד מסיפורך על עולמו של המטופל, שעובר את טלטלת חייו ולהסיק כיצד לשפר את הטיפול והיחס, שהרי אנחנו ,באמת, רוצים לתת שירות טוב ביותר.

ורד הדס

אף פעם לא כתבתי לסופר בסיום הקריאה, אך הספר שלך נגע בי בלב באופן מיוחד - לא הצלחתי להוריד אותו מהיד.

מקווה שכעת לאחר שפרשת את ליבך על פני עמודי הספר, את מאושרת כל יום מחדש שהאתגרים שבחייך הם שלימדו אותך על הכוחות העצומים שמצויים בך ועל האישה האמיצה שאת.

תודה על ההשראה ותודה על שתרמת לידע שלי על אנשים החיים עם  HIV

מעיין שטרן

התחלתי לקרוא ונשאבתי. כתוב קריא מרתק ומרגש. את אור גדול ליקום.

עליזה אור

ללא בושה, רגשות אשם או התצלות, בפתיחות-לב מופלאה ובצורת כתיבה מרתקת מגולללת מירי את סיפורה האישי והמהפנט, בו היא חושפת את עצמה, שוברת את ארון השתיקה ומתארת כיצד נדבקה בנגיף ה-HIV כשהייתה נערה בת 19 בלבד.

שלב אחר שלב היא פורסת עבורנו את השעות והימים שעברו עליה מהרגע בו גילתה כי מציאות חייה עומדת להשתנות מקצה לקצה ועד לרגע בו היא מביטה בעצמה מבעד למראה כאישה האמיצה והנחושה שנגלית בפנינו היום – זו שדבר כבר לא יעצור אותה.

מירי היא מקור השראה עבור רבים וכמובן גם עבורי. מי יתן וספר זה יסייע לרבים אחרים לפקוח את עיניהם ולהבין שגם כשהחיים בועטים בנו בכל הכוח אנחנו עדיין אלה שבחורים לקום כל פעם מחדש.

עידו אייזן

סיימתי את הקריאה של ספרך המרשים באהבה גדולה לעוצמתך ובהזדהות אוהדת. 

אפילו מירקרתי קטעים רבים מתוך כוונה לאתרם בזריזות.

מחיתי כפיים למשפטך "הבנתי שאנשים ויחסים הם תמצית קיומנו והווייתנו כבני אדם".

שיאו של הספר ,לדעתי הצנועה, הוא בסופו. בהעלותך על הבמה החינוכית הן לבני נוער והן לציבור כולו.

חיים וייסמן

מירי אהובה, סיימתי ברגע זה לקרוא את ספרך. רגשת אותי עד דמעות. באומץ הענק שלך, התובנות שקיבלת לאורך השנים, לאשה שהפכת להיות. מעריכה אותך בענק.

אורי בורנשטיין