מדינת ישראל נמצאת במחסור בחומרי גלם טבעיים לענף הבנייה והתשתיות מחד, מאידך קיימים עודפים של אגרגטים ממוחזרים מפסולת הבנייה ועודפי עפר. מכאן עולה השאלה מאילו חומרים יבנו בעתיד את הבניינים ואת התשתיות בישראל ומה המשמעות לגבי משבר האקלים? כיום התשובה והידע לנושא מבוזר בין שחקנים רבים ומגוונים וכמעט ולא נגיש כלל לציבור. לאחרונה אנו חווים משבר נוסף של מגפת הקורונה וגם לה יש ועוד יהיו השלכות רבות על ענף הבניה וזו הזדמנות מצויינת דווקא כעת לנצל את ההזדמנות ולשאול כיצד מגפת הקורונה השפיעה על המרואיינים, עיסוקם ועסקיהם הרבים והמגוונים וכיצד הם חושבים שנוכל לייצר חדשנות דווקא עכשיו בתחום.
***
שמי עדי מגר והנני חוקרת, מרצה, יועצת ויזמית בעולמות התכנון העירוני ואיכות הסביבה מזה כעשרים שנה.
דוקטורנטית בבה"ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת ת"א, בעלת תואר MA באיכות סביבה מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באונברסיטת ת"א, מתכננת לעירוניות מקיימת ויזמות ירוקה. מרצה באקדמיה בארץ ובחו"ל מזה כ- 20 שנה בנושאי רגולציה סביבתית כלכלה מעגלית וחדשנות בחורמי גלם לענף הבניה והתשתיות. מלווה מוסמכת לבנייה ירוקה ומרצה מקצועית בקורס ארצי של מפקחי תשתיות מים וביוב בנושא שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים.מייסדת ומנהלת הפורום הישראלי לחדשנות בחומרי גלם לענף הבנייה והתשתיות -IRMI ושותפה מייסדת במפעל אדן - מיחזור עץ.
הנני מומחית ליצירת שיתופי פעולה בין גורמים ומומחים שונים מתעשיות הכרייה והחציבה, חברות בנייה ותשתיות, ממחזרים ויזמים/ות. כמו-גם, אנשי ונשות אקדמיה ומחקר בכל הנוגע לכלכלה מעגלית, סימביוזה תעשייתית, ניהול פסולות בנייה ועודפי עפר, פסולת עץ מאתרי בנייה והריסה, בישראל ובעולם. מצויה בצמתי ידע בינלאומיים בתחום ומקדמת חיבורים בין עולמות המחקר והפיתוח לידע והכרות עם השטח.