"תעלומה מפותלת ומלאת מורכבויות חברתיות, התמודדות עם גיל הנעורים, עם בעיות ההתבגרות ועם קשיי החיים."
יו־אס־איי טודיי
הדבר הנורא ביותר שקרה אי פעם בשכונת המלוק השקטה והמטופחת בניו ג'רזי, התרחש בחצר האחורית שלי. זה היה לילה חמים של יולי כשבילי, חברי הטוב ביותר, ואני נרדמנו באוהל שהקמנו על המדשאה של ביתי. בבוקר התעוררתי לבד. מישהו חתך את האוהל בסכין וחטף את בילי, ומאז הוא לא נראה שוב.
היינו בני עשר אז. שלושים שנה חלפו והחיים מחזירים אותי בעל כורחי אל בית ילדותי. אני סובל מסיוטים ומנדודי שינה, וכעת דברים מוזרים מתחילים לקרות בלילות, דמויות מסתוריות משוטטות ברחוב בשעות לא הגיוניות, וסימנים מטרידים לנוכחותו של בילי ממשיכים להופיע בחצר שלי.
האם מישהו משחק בי משחק אכזרי? או שבילי, שנחשב מת כבר שנים, חזר איכשהו לשכונה?
האירועים האלה דוחפים אותי לחקור מה באמת קרה באותו לילה. ככל שאני מתקרב אל האמת, אני מבין שאין מקום באמת בטוח. לא היער, לא הרחוב, לא הבית שלי, מפני שהעבר תמיד מוצא דרך לחזור.