"ומה יש עוד", ספר השירה של הסופרת והמשוררת שָֹרַי שביט, עוסק בפרידה מהורים ובפרידה מילדות שהפכה לזיכרון כמעט מיתי. הספר מורכב ממספר שירים מצומצם ומדויק, שמזקק את חוויית הלבדות, ההתבגרות והמפגש עם המוות באמצעות שירה אורבנית, דיבורית כמעט, ששורשיה יונקים מן הפרוזה. שביט אוגדת בספר חוויות קצרות של רגש, שמכנסות בתוכן סיפור חיים שלם.
על השיר "אלנבי בלילה" מתוך הספר, כתבו שופטי פרס "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל-אביב יפו: "בשורות ספורות של הסתכלות נקייה וחדה מצליחה המשוררת לצייר תמונה חיה של הסצנה האורבנית התל אביבית על כל ניגודיה – הצבעוני מול העמום, הקפריזי מול האחראי, החילוני מול הקדוש."
על הספר כתב הסופר ניר ברעם: "בספר השירים 'ומה יש עוד' אני מוצא התמודדות נועזת עם מות ההורים. האומץ להישיר מבט למול אבדן מוחץ כל-כך של שני הורים בגיל צעיר, לגעת בו בידיים חשופות, אפילו להסתקרן מהאבדן. אך בו בזמן קולה של שביט מכיר גם בכוח החיים, באפשרויות הצפונות בהם. זה אולי הדבר המרשים ביותר שמצאתי בכתיבתה. היא כמו מתאבלת על המוות ובו בזמן מכירה בעוצמת כוח החיים המפעם בה. כמו כל דבר יפה בכתיבה אי אפשר להסביר איך הדבר הזה מתרקם - אתה פשוט קורא, מכיר בו וחש בו."