ולא היה בה מום, הפואמה לקריינית ולמקהלה מדברת, נכתבה כיומן בתקופה בה עברה המחברת טיפול בשיטת Internal Family System. בשיטה טיפולית זאת נפגש המטופל עם חלקים מתוכו אשר עוצבו בתקופות שונות בחייו, ומשפיעים על אישיותו והתנהגותו בהווה. הפואמה פותחת צוהר לתהליך שעברה המחברת לאחר פגישתה עם חלקים שלא הייתה מודעת להם קודם, ואשר הכריחו אותה לעסוק בצדדים אפלים של עברה. בכתיבה כנה ואותנטית חושפת המחברת את הרגשות המציפים אותה במהלך עיבוד חוויות העבר.