ימים אחדים לפני ראש השנה של שנת תש"ט פורסמה בעיתונות העברית של מדינת ישראל הצעירה הודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל: 'התפילה לשלום המדינה'. בעיצומם של ימי מלחמת העצמאות, רבים מהקוראים - דתיים ושאינם דתיים - ראו בפרסום התפילה ביטוי נוסף ומשמעותי לעצמאות מדינית יהודית בארץ ישראל.
סידור התפילה הוא במהותו בית קיבול לזיכרונות. הוא איננו טקסט סגור, נעול וקבוע. ניכרות בו השעות הגדולות, הטובות והרעות, שעברו על עם ישראל בארץ ישראל ובגולה כמו גם בעת החדשה. 'יזכור לנספים בשואה'; 'תפילה לשלום כוחות הביטחון'; 'יזכור לחללי מערכות ישראל' וכן 'התפילה לשלום המדינה' הן רק אחדות מהתפילות שנוספו לסידור בעשורים האחרונים. שילובן מלווה בוויכוח סוער, שמעיד על המעורבות של הפוליטיקה הזמנית והחולפת בעיצוב התפילה הנצחית.
התפילה לשלום המדינה של ד״ר יואל רפל מתמקד בתפילה שנעשתה זה מכבר לתעודת זהות אמונית ופוליטית ולמוקד דיון נרחב ומשמעותי בעם היהודי. הספר מעמיק במקורותיה של תפילה זו, בתוכנה ובשוני בינה לבין התפילות שאמרו יהודים בגולה לשלום שליטיהם. עיון נרחב המבוסס על מסמכים שטרם פורסמו, חושף גם את התשובה לשאלה שרבים עסקו בה: זהותו של מחבר התפילה.