התנין מנחל תנינים הוא אוסף של 14 אגדות טבע ארץ ישראליות חדשות, כהמשך ל-השד מהסטף, שיצא ב-2016 והצליח מאוד.
הספר ממשיך את מיפוי הארץ באגדות שהן המיתולוגיה המקומית שחוצה היסטוריה, אלים, דתות, תרבויות, בעלי חיים וצמחים.
יש בספר אגדות שנכתבו על בסיס מיתוסים קדומים, אגדות מקומיות וכאלו שהמציא המחבר.
כולן משויכות למקום גיאוגרפי מסוים (יפו, הירקון, נחל תנינים, נחל אלכסנדר, הבניאס, הכרמל ועוד) מתיכות מיתוסים, אגדות ומקומות בארץ ישראל לסיפור אחד.
"כאן," הוא אמר לעצמו. "הגעתי לנחל התנינים. בטוח יש פה תנינים.
זה חייב להיות נחל התנינים!"
ואז הוא חטף מכה בצד והביט בתדהמה בשפמנון ענק שנגח אותו.
זה היה דג ענק. גדול כמו נין התנין. דג של שני מטרים עם עיניים זוממות ופה מחייך ושפם ענק שזז לכל מקום במים כמו נחש ארוך.
"לא פה!" אמר השפמנון, "אתה גדול מידי, אין לך מקום פה."
"אל תדבר שטויות!" אמר נין התנין. "אני אהיה פה אם אני רוצה. כי תנינים לא פוחדים מאף אחד. והם יכולים בביס אחד לבלוע שפמנון, אפילו כזה עם שפמות באורך של נחש בינוני. ופה זה נחל התנינים?"
"לא," אמר השפמנון, "זה נחל השפמנונים!"
"את זה עוד ניראה," אמר נין התנין והתנפל על נון השפמנון.
"את זה אתה תיראה!" התחמק נון השפמנון, הסתובב במהירות ושחה להביא את להקת השפמנונים.
את נין התנין ואת נון השפמנון פגשתי בנחל תנינים שבין ג'יסר א-זרקא למעגן מיכאל.
את צב הים במפרץ הזכוכית ביפו, והירקון בעצמו סיפר לי את הסיפור על בת הטוחן משבע טחנות ובן הדייגים משפת הים.
יש בספר אגדות ששמעתי לפני הרבה שנים. יש בספר אגדות שהמצאתי. יש אגדות שספרו לי חיות שונות שפגשתי בכל מיני מקומות והתפלאו שאני לא מכיר אותן. כולן אגדות מכאן, מארץ ישראל. מהארץ הקטנה, הצפופה, היפה והמשכרת הזאת שיש בה אנשים כל מיני, חיות לא מעט, צמחים הרבה ושדים שלמזלנו אנחנו יודעים להתמודד איתם. לפחות ידענו.
אני אוהב להקשיב לטבע כשאני עוצר או הולך במקום הקטן והיפה הזה, ואוהב לספר ולכתוב.
ואני אפילו לא זוכר מי מהחיות, העצים והפרחים שפגשתי אמר לי, שפחות מידי שמים אליהם לב ושיש להם מה להגיד. והם צודקים כמובן.
וביחד החלטנו, שאכתוב את הסיפורים שקבורים בין שורשי העצים, אצל השממיות שמסתכלות על העולם הפוך, שהתן החכם מנחל שורק, הממונה על המוות בוָואדיות מספר, ואת אלו שהדרורים שאחראים על החופש מצייצים כל בוקר.
חלק מהאגדות הם סיפורים קדומים שהגיעו עם המצרים, היוונים, האשורים, הכנענים, האתיופים והערבים שעברו וחיו כאן. הם באו והלכו. מטמינים את הסיפורים.
סיפורים הם כמו מים, מחלחלים אל האדמה ומצמיחים את הנפלאים שבדברים.
יש המון מים מתחת לסלעי ואדמת הארץ ועוד המון סיפורים שלא סופרו.
אתם יכולים להקשיב להם – שומעות את ציוצי הציפורים בבוקר? את נביחות הכלבים? את התן מנחל שורק? את אנחת האבן כשהיא פורקת את החום בסוף היום?
הם מספרים, תקשיבו.