ב-15 באוקטובר 2007, כמה ימים לאחר שמסר למו״ל שלו כתב יד חדש שכותרתו "התאבדות", נמצא אדואר לווה תלוי בביתו. הוא הותיר אחריו ערימה של מכתבים מפורטים שיועדו לבת-זוגו ולחבריו. הספר ראה אור ב-2008, כמה חודשים לאחר מותו.
התאבדות הוא מונולוג הכתוב בגוף שני ומופנה לחבר נעורים שהתאבד. הטקסט מבקש לחקור בסבלנות את חידת התאבדותו חסרת הפשר לכאורה של החבר, אך תוך כדי כך כותב חידה חדשה לגמרי, זו של התאבדות המחבר. ״אתה בן עשרים וחמש. אתה יודע עכשיו יותר ממני על המוות״, כותב לווה העוד-מעט-מת לחברו המת, ״ההתאבדות שלך היתה יפה באופן שערורייתי [...] האופן שבו עזבת את החיים כתב מחדש את הסיפור על דרך השלילה. אלה שהכירו אותך מפרשים כל אחד מצעדיך לאורו. צלו של העץ השחור הגדול הזה מסתיר מעתה את היער שהיו חייך".
אדואר לווה (2007-1965), היה צלם ואמן מושגי שהגיע לעולם האמנות אחרי לימודי כלכלה ומנהל. בעשור האחרון לחיוו הקצרים השתלבה בעשייתו האמנותית של לווה גם יצירה ספרותית ניסיונית שזוכה כיום להתעניינות רבה בעולם.
ספרו "דיוקן עצמי" ראה אור בהוצאת בבל ב-2020.