כלה אבודה שוקעת בחיפוש מסויט אחר שמלת כלולות; מורה נוסעת לחופשה בצרפת וגונבת רגע של אהבה עם פֶּסֶל מחוטב–איברים; זוג אחיות מערער את חייה של מעצבת טקסטיל מהדירה שמתחתן; הלום קרב, סוכן של בובות לחלונות ראווה, מקים ממשלה חלופית בסלון ביתו; אלמנה קמה מאבלה בעזרת אפרו של בעלה; שקרנית אניגמטית שובה את אהובה בהפלגותיה המכַשְפות.
אלה רק מקצת הדמויות המאכלסות את הספר החדש של לאה איני, רובן ככולן שחקניות בעל כורחן הלכודות בחדר התלבושות העצום של חייהן. התלבושות נספגות בעור, השקר נעשה לבשר חשוף, ולא אחת מתלבשות הדמויות גם זו בסיפורה של זו; כורות מתחת לסיפורים ארץ אפלולית ומרהיבה של תאי–מדידה, שבהם כל גיבורה פושטת את כתונת–הפסים של הבדיה כדי להעבירה לאחותה, שכבר מחכה לה בסיפור הבא. כל אחד מהסיפורים גונב את גבולו של סיפור אחר - לוחש לו את מילותיו האחרונות, טומן בו את המפתח לסודותיו. בחסד כישרונה החד–פעמי של איני, מתרקמים הסיפורים זה בזה בפלא של אלכימיה ספרותית.
לאה איני היא אחת הסופרות הבולטות בדורה.
השמלה הוא ספר הפרוזה ה-12 שלה, וקובץ סיפוריה השלישי.