"השואה ואישה בנעלי עקב אדומות" הוא סיפור המבוסס על חייה של המחברת. העלילה מתרחשת באחד החופים המרהיבים בקופנגן שבתאילנד. הגיבורה משתפת את הקוראים במסע אישי ובדרכה המיוחדת כאוצרת אומנות יהודית וכבלדרית אומנות.
הגיבורה, דור שני לשואה, מתארת את קורותיו של אביה, שכל משפחתו נרצחה בשואה, על ידי הנאצים ושותפיהם האוקראינים. העלילה נעה בין תאילנד הקסומה לאירופה המדממת, בין החיים הטובים שלה לזיכרונותיו האיומים של אביה האהוב.
ביצירה קצרה וייחודית זו המחברת קושרת בין עולמות שונים. בדרכה המיוחדת היא שוזרת את חייה המקצועיים המרתקים בחוויותיה מהחופשה בתאילנד. בכתיבה נוגה, כואבת וחשופה היא מציגה את הניגודים הרבים שגוזרים עלינו החיים.