לקאמי יש כל מה שצריך כדי להיות מאושרת. אז מדוע היא חיה בתחושה מתמדת של תסכול? כשהיא פוגשת במקרה את קלוד ומשתפת אותו בתסכוליה, הוא מאבחן מייד את הבעיה שממנה היא סובלת: רוּטיניטיס חריף; כלומר, דלקת–שגרה חמורה. הלוקים בתסמונת מדווחים על ריקנות, מועקה ותחושת החמצה על כך שלא הצליחו להגשים את שאיפותיהם ורצונותיהם האמיתיים. הם מוצאים את עצמם לכודים בחיים טובים לכאורה, אך שגרתיים ומובנים מאליהם. תגובתה המתבקשת של קאמי לאבחנה הזאת היא: רוטיני...מה? קלוד ממשיך ומסביר שגם אם לפעמים נראה שהמציאות היא דבר אובייקטיבי שלא ניתן לשנותו, בכוחן של המחשבות וההתנהגות שלנו לעשות בדיוק את זה: לשנות את המציאות! בעוד קאמי תוהה אם קלוד הוא מטורף, פילוסוף, או תמהיל של שניהם, הוא מציע לה לגבש תוכנית של הגשמה עצמית ומציאת משמעות מחודשת לחייה.
הפרק השני של החיים מתחיל... הוא יומן מסע מלא בתובנות, ציטוטים, רעיונות וטיפים מעשיים שכדאי לכל אחד ואחת להכיר ולאמץ. זהו סיפור על אישה אחת שמחליטה, וגם מצליחה, להחזיר לעצמה את השליטה בחייה.
רפאל ז'ורדאנו היא אמנית, ציירת ומאמנת ביצירה. במשך השנים ומתוך עניין למדה גישות שונות בפסיכולוגיה. זהו הרומן הראשון שלה שמוקדש כולו לשינויים הקטנים שסוללים את הדרך לרווחה נפשית ולאושר.
"ז'ורדאנו מלמדת אותנו איך להתאהב בחיים ... ואנחנו אומרים כן!"
לה פיגארו