צעיר מובא למחלקה סגורה קשור לאלונקה, לאחר שכיוון רובה לרקתו של אביו. עולה חדש מופנה לפסיכיאטר כשהוא משוכנע שכוחות אפלים עוקבים אחריו. שורדת אושוויץ עומדת להתעלף כשהיא מזהה את עצמה על כריכת ספר על ילדים שורדי השואה. חייל ששכח את עברו ואת שמו מבקש להחזיר את זיכרונו בעזרת פסיכיאטר.
לעיתים עבודתו של הפסיכיאטר דומה לתהליך בלשי. הוא נדרש להפעיל לא רק ידע ואמפתיה, אלא גם דמיון וחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה.
בין גיבורי הסיפורים שבספרים – ניצולי שואה עם המספרים הצרובים על זרועותיהם, שהולכים ונעלמים, והלומי קרב עם הטראומה החרותה בזיכרונם, שמספרם הולך וגדל ("אנשים עם כל מיני בלגנים בראש ובנפש, שהאנשים שנחשבים לנורמליים לא במיוחד רואים אותם", כפי שהגדיר זאת מטופל פוסט-טראומתי גיבור אחד מהסיפורים). סיפוריהם של כל אלה – מרתקים ומפתיעים, לעיתים טרגיים ולפעמים משעשעים – הם לקח ומשל לגבורה ולהישרדות, וראוי שייחשפו (בשמות בדויים, כמובן) לציבור הרחב שהם מתהלכים בתוכו.
מיכאל סגל (ד"ר), בן 64, רופא פסיכיאטר, מומחה בפסיכיאטריה של המבוגר, הוא יליד בוקרשט שברומניה ומטפל עשרות שנים בארץ באלפי פציינטים. בעבר מילא תפקידי ניהול בכירים במחלקות פסיכיאטריות ובבתי חולים פסיכיאטריים, ושנים רבות הוא מטפל בקליניקה הפרטית שלו בחיפה.