הפן האחר

זהו ללא ספק, אחד הסיפורים האנושיים האמיתיים, המפתיעים, המרתקים והמזעזעים ביותר, שהתרחשו בתקופת מלחמת העולם השנייה, ברומניה. גיבור הספר, מוריץ רוטנשטיין, היה בחור יהודי משכיל, אינטליגנטי מאוד, בוגר ה”סורבון” בפאריס בהצטיינות, ובן לאחת המשפחות היהודיות הוותיקות, המבוססות והידועות ביותר בעיר. אולם, כפי שיתואר, נסיבות המלחמה ויד המקרה, גלגלו אותו בעורמה ולא מדעת, לעבודה בתפקיד נכבד ומעניין בשגרירות גרמניה בבוקרשט, ומשם להכשרתו המקצועית האינטנסיבית בגרמניה והפיכתו לסוכן ביון מיומן, מוערך ופורה מאוד, בשירות הביון הנאצי המפואר - אך גם הידוע לשמצה (ה־ABWHER). למרבה הצער, עם שובו מגרמניה, פעילותו המודיעינית הענפה, היסודית והמסורה של מוריץ, מילאה עבור מפעיליו - כפי שהסתבר בדיעבד - תפקיד מרכזי ביותר וסייעה רבות בידי הנאצים בפעילותם הנפשעת כלפי יהדות רומניה, כחלק מ”הפתרון הסופי” השטני, שננקט על ידם בשיטתיות נגד כל יהודי מדינות מזרח אירופה. הקהילה היהודית ברומניה, הייתה אחת הגדולות והמפוארות מבין כל מדינות אירופה, ומנתה בשיאה, כ־700.000 נפש, שכמחציתה הושמדה באכזריות שלא תתואר, במהלך המלחמה. הסיפור שלפנינו, משלב בין תיאור חיי הקהילה היהודית ברומניה, על מאפייניה ודקויותיה הרבות, לבין מה שהופך את הספר גם למעין סיפור הנצחה לקהילה שאיננה עוד. הספר אפוף זיכרונות נוסטלגיים ואירועים היסטוריים מכוננים - לצד נסיבות חייו המדהימות לכשעצמן, של מוריץ, לרבות התלבטויותיו הקשות, בין פעילותו הנמרצת כסוכן חשאי בשירות המפלצת הנאצית, מחד, ובין פעילותו המתמדת והמחייבת אותו להתנהל כל הזמן ובכל מקום, תחת מעטה כבד של סודיות מוקפדת, אפילו כלפי הוריו ובני משפחתו. לקראת סופו של הספר, אישיותו הנדירה ויוצאת הדופן של מוריץ רוטנשטיין, באה לידי ביטוי קיצוני ובלתי צפוי, כאשר במעשהו הנועז, האמיץ והמפתיע, הוא מותיר את הקורא המום ומופתע. המחבר, העיתונאי והעורך הוותיק, אלדד איל, שבעברו הרחוק, שימש כאיש מודיעין במסגרת שירותו בצה”ל, הנו אחיינו של מוריץ רוטנשטיין, ובתור שכזה, פרטים משמעותיים מהסיפור המועלה כאן לראשונה על הכתב, הגיעו לאוזניו, כבר לפני שנים. אולם, רק בשנים האחרונות, לאחר שכל הנפשות המוזכרות בספר הלכו לעולמן, גמלה בלבו של המחבר ההחלטה: שאסור לתת לסיפור כה מרתק, נדיר וטעון, להיעלם סתם כך בתהום הנשייה ולהישכח. מלאכת איסוף החומר האוטנטי הרב, בייחוד בחלוף שנים כה רבות, לא הייתה מן הקלות וחייבה מאמץ ניכר, בעיקר לאור השאיפה להיצמדות מרבית לעובדות ולנתונים, אך גם תוך הסתייעות בדמיון ספרותי במקומות הנדרשים, על מנת להפוך את הסיפור האמיתי, הקשה והבלתי נתפס הזה, מתח��לתו ועד סופו, למעניין ואפילו למרתק, ככל שניתן.