הדרך לאושר הוא ספר מסע של איש אחד במדבריות – מהמדבריות הרחוקים של טיבט וסומליה, ועד למדבריות קרובים – המדבר הערבי בירדן, הסהרה, סיני והנגב.
הנוסע חוצה במסעו מרחב ופוגש פסיפס של דמויות – בֶּרברים, קשמירים, לדאקים ובדואים.
כמו שאין סוג אחד של אושר, או הגדרה ברורה של מדבר, כך משמשת הנסיעה כבדיקה של הזמן העובר שהנוסע נע בתוכו, מול הזמן הקפוא שהוא משאיר מאחוריו, במקום שממנו יצא.
האם מדבר הוא הדיונות הנודדות של הסהרה המחביאות בתוכן את נאת המדבר האגדית של סיווא שאלכסנדר הגדול הלך אליה לקבל את ברכת אמון: ואולי מדבר הוא הרמה הטיבטית הצחיחה שאוטובוס מתרסק לתוכה? והאם מדבר הוא הסוואנות היבשות של סומליה בעת מלחמת האזרחים והרעב, והאם מדבר הוא העיר האדומה שחצבו הנבטים בתוך אבני החול הקשות של ואדי מוסא?
ואולי מדבר הוא בחה קליפורניה, בשוליה של היבשת הצפון-אמריקנית, מקום שנאצים, נשים בודדות וכנסיות צרפתיות נקלים בו בחום השמש?
ואולי המדבר הוא כמו האושר, מין דבר שאין לו הגדרה מדויקת, אלא הוא אוסף של מצבים דומים מאוד ושונים לגמרי, המבטאים דרך בין נקודות ונאות מדבר המודגשות על פני המרחב.