כמעט כל דיבר בשירי ספרו השני של אליעז סגל כמו מוכרח להתחיל בדיווח פשוט, המתיישר מול המציאות בתחביר תיאורי. לעולם אנו קוראים על דבר שקרה או שקורה, המתואר בנחרצות שכמו מובנת מאליה. נראה שבכך טמון סוד האמינות הייחודית שבשירה זו. אך סגל איננו עוסק בתיאור ריאליסטי; עניינו הוא במופלא ולעתים מזדמנות במדומיין דווקא. הוא נעזר בדיווח המדעי לכאורה כדי לשרטט את המחקר הקיומי שלו, הרווי התפעלות חריפה.
אמיר מנשהוף