בקצה העליון של הסקאלה האנושית ישנם מעטים שמוכנים לתרום כליה לאנשים שהם לא מכירים, לתרום סכומים משמעותיים מההון שצברו, או להשקיע שעות על גבי שעות בנתינה שאינה תלויה בדבר. אולם מנגד ישנם רבים שיגנבו כדי שיהיה להם יותר כסף, ירמסו אחרים כדי לזכות בכבוד, יפגעו בקדושת הנישואים כדי להשיג ריגושים מיניים וינקטו אלימות כדי לכפות את דעתם.
יום בהיר אחד החליט הבורא שהאנושות הלכה צעד אחד רחוק מדי. לפני 3,000 שנה, במעמד הר סיני, הוא העביר ידע יקר מפז: עשרת הדברות, התורה. אלא שבעידן המודרני נראה שעבור לא מעט אנשים המסר נשכח. אז הוא החליט לדבר שוב. הוא החליט שהגיעה העת לגרום לבני האדם להבין שהוא אכן קיים באמצעות מעשים פלאיים שהינם מעבר לכל דמיון.
כדי להעביר מחדש את דברו לעולם בוחר הבורא בשלמה, אדם רציונלי, מאמין, ביקורתי וחומל, שמקבל עליו את השליחות. שלמה יוצא למסע הנע בין חיי השגרה לרגעים מטלטלים, ובין תובנות רוחניות ופילוסופיה חברתית נוקבת; מסע מרתק שבו כל בן אנוש צריך לבחור מחדש בין טוב לרע, ולהפנים את מחיר הבחירה.
"דיזנגוף פינת הר סיני" מציב מול הקוראים מראה שחושפת את החיים הקפיטליסטיים במערומיהם: פערים כלכליים, ריקנות חומרית, מתירנות מינית וחיפוש נואש אחר משמעות.
הסופר — ישראל ישראלי, הוא סתם מישהו, שמנסה להיות סופר, סתם.
טעימה מהספר:
הקדמה
כוס זכוכית מרובעת ענקית הגיעה לשני עולמות שונים, הראשון של אנשי הקרקע, והאחר של אנשי השמיים. תושבי העולמות הללו ראו דברים רק בצורה דו־ממדית, כל ההבנה שלהם הייתה בשימוש בשני ממדים בלבד. כשהכוס הופיעה בעולמם של אנשי האדמה, הם הסתכלו עליה ואמרו מייד, ״אנחנו מכירים את זה, זה ריבוע, אנחנו מכירים דברים מרובעים.״
אנשי השמיים, שראו דברים רק מלמעלה, הביטו על הכוס ומייד אמרו, ״אנחנו מכירים את זה, זה עיגול.״ רק יצור אחד שהצליח לדלג במהירות בין שני העולמות הבין שהכוס יכולה להכיל מים.
אנשים נבדלים זה מזה במספר ובסוג הממדים שהם מכירים ומבינים. הדברים בעולמנו בנויים מהרבה ממדים. אנחנו רואים משהו ומפרשים אותו באמצעות הממדים שאנחנו מכירים, כשלרוב אנחנו לא רואים הכול. כולנו כפופים לחוקי הטבע של הבורא, אבל כשמדובר בבורא — עולה השאלה: מהו? איך הוא מנהיג את עולמו? אף פעם לא נבין עד הסוף, איך בדיוק הכוס יודעת להכיל מים.
כך, בקצה העליון ישנם אנשים שמוכנים לתרום כליה לאנשים שהם לא מכירים, או סכומים משמעותיים מההון שצברו למעוטי יכולת, או להשקיע שעות על גבי שעות בלעשות דברים שנחשבים ל״נתינה שאינה תלויה בדבר״; אבל מולם, בקצה התחתון, ישנם אנשים רבים מאוד שיגנבו כדי שיהיה להם יותר כסף, ירמסו אחרים כדי שייתנו להם יותר כבוד, יפתחו את חיי הנישואים כדי להגיע לריגושים מיניים יותר חזקים, ינקטו אלימות כדי לכפות את דעתם ועוד.
יום אחד הבורא החליט שהאנושות הלכה צעד אחד יותר מדי.
לפני 3,000 שנה הוא ניסה לחנך את בני האדם כשאמר להם מה לעשות במעמד הר סיני. הוא העביר להם לא מעט ידע — עשרת הידברות, התורה. אולם עם השנים נראה שעבור לא מעט אנשים המסר נשכח.
אז הוא החליט לדבר שוב.
מאחר שהשיטה של מה מותר ומה אסור, מה טוב ומה רע, לא עובדת בעידן המודרני, הוא החליט לעבור לשיטה שבה האדם לומד מתוך התנסות.
לפני 3,000 שנה קיומו של הבורא לא היה מוטל בספק — הוא היה אקטיבי ודיבר אל בני האדם — הרי לא ייתכן שכל כך הרבה אנשים החליטו להמציא ולתחזק לאורך זמן שקר קולקטיבי, שנקרא מעמד הר סיני.
עכשיו הבורא החליט ששוב הגיעה העת לגרום לאנשים להבין שהוא אכן קיים.