ספרים למנויים
 גן השושנים (גוֹליסטן) של סעדי
1 דירוגים

גן השושנים (גוֹליסטן) של סעדי

סעדי


הוצאה:איפאבליש
שנת הוצאה:אוקטובר 2022
מספר עמודים:212
על הספר

גוליסטן – גן הפרחים או גן השושנים – היא, ככל הנראה, יצירת הפרוזה המשפיעה ביותר במסורת הפרסית. את היצירה השלים בשנת 1258 מושרף אל דין מוסלי, המכונה שייח' סעדי משיראז. הגוליסטן הוקדשה לשליטים בשיראז בני תקופתו ולדרווישים היקרים לליבו. היא נכתבה כאוסף של שירים וסיפורים, ועל פי סעדי היא נקראת כך מפני שגם גן פרחים (גוליסטן) הוא אוסף של פרחים. אחד מציטוטיו הידועים מתוך הספר: "מעולם לא התלוננתי על תהפוכות הגורל או רטנתי על מה שהשמיים ייעדו לי, פרט לפעם אחת שבה נותרתי יחף ולא הייתה בידי פרוטה כדי לקנות נעליים. נכנסתי בלב כבד אל המסגד הגדול של כּוּפָה וראיתי שם אדם שרגליו קטועות. הודיתי לאלוהים על השפע שהוא העניק וקיבלתי באהבה את חסרון נעליי."

הגוליסטן קובצה תחת שמונה פרקים, ואלו הם: על האתיקה של מלכים; על האתיקה של הדרווישים; על מעלותיה של ההספקות במועט; על יתרונות השתיקה; על אהבה ונעורים; על אפיסת הכוחות ועל הזקנה; על השפעת החינוך; עצות לחיים.

בספר מספר סעדי בסגנונו המיוחד על הנסיבות שהניעו אותו לכתוב את גוליסטן. הוא מספר על ההכרה הפנימית שאליה הגיע לאחר לילה אחד שבו הרהר כיצד בזבז את חייו לשווא. לאחריו החליט לפרוש מחברת בני אדם ולהשמיד את כל הדברים ההזויים שכתב – כך עשה, ונדר לשתיקה לשארית חייו. אך חבר ותיק שבא לבקרו כעס מאוד על התנהגותו זו, שלא הייתה חברותית. החבר התעקש כי התנהגות זו סותרת את ההגינות ואת ההיגיון, ובהיעדר הרצון להתעמת עם חברו הכועס, נמסה נחישותו של סעדי, ויחד הם יצאו ממקום התבודדותו.
העלילות המינימליסטיות של סיפורי הגוליסטן באות לידי ביטוי בשפה מדויקת ובתובנות פסיכולוגיות שבאמצעותן בוחן סעדי בנימה אופטימית ועוקצנית כאחת, כמעט כל נושא מרכזי שעימו מתמודד המין האנושי. 
ככל הנראה, סעדי היה כבן חמישים כשכתב את הגוליסטן. הוא הרבָּה להציג את האנקדוטות כהתרחשויות שראה או שמע עליהן במהלך מסעותיו, אך חוקרים אומרים כי יש להבין את "סעדי" המופיע בגוליסטן כפרסונה פואטית, ולאו דווקא כדמות ממשית שנכחה באירועים שאכן קרו במציאות. 
הקשר של סעדי למסורת הסוּפית, כפי שאפשר להתרשם מכתיבתו, היה רופף ובלתי פורמלי וככל הנראה הוא לא שמר על כל עקרונותיה ומנהגיה. שבירת נדר השתיקה שלו כדי לחבר את גוליסטן מרמזת אולי על כך שמעולם לא השלים את כל ההדרכות כחלק מתהליך החניכה למסדר הסופי. 
הגוליסטן תורגמה לשפות רבות. בין היתר, הפיקה טורקיה העות'מאנית לפחות שבעה תרגומים לטורקית של היצירה, אשר שמרה על הפופולריות שלה גם תחת הרפובליקה הטורקית, כאשר משרד התרבות תמך בתרגומה לטורקית מודרנית.

ההיסטוריה של התרגום לאנגלית מתחילה עם תרגומו של סטיבן סוליבן (1774), ואחריו תרגמו את היצירה לאנגלית פרנסיס גלדווין (1806) וג'יימס רוס (1823). בשנת 1843 קרא ראלף וולדו אמרסון את תרגומה של הגוליסטן לאנגלית, וכתב הקדמה למהדורה האמריקאית של תרגומו של גלדווין, שיצאה לאור בבוסטון בשנת 1865. בהקדמה הציג אמרסון את היצירה כאחד מספרי הקודש בעולם. מהדורה זו, בוסטון 1865, היא המקור לתרגום לעברית.

 
אנחנו ממש אהבנו!0 דירוגים