לפני עשור, סוזן קולינס חוללה מהפכה עם סדרת ספרי משחקי הרעב. ועכשיו הגיע הזמן לחזור להתחלה, ולבדוק היכן צמחו שורשי הרוע. בלדה לנחשים וציפורי שיר מתאר את הזמנים שלפני סדרת משחקי הרעב. ובאופן בלתי צפוי, הגיבור של בלדה לנחשים וציפורי שיר הוא דווקא סנואו. העלילה פוגשת אותו כאשר הוא בן 18 ונבחר להדריך את אחד המתמודדים בסבב העשירי של משחקי הרעב. סנואו הצעיר הוא נער עני שהגיע מרקע משפחתי בעייתי וכושל, וגם עכשיו כל הסיכויים פונים נגדו כאשר הוא מצווה להדריך נערה שסיכוייה לנצח בתחרות – אפסיים.
לכאורה, ההחלטה של סוזן קולינס לבחור בסנואו, הדמות השנואה, כגיבור של בלדה לנחשים וציפורי שיר היא בחירה קצת תמוהה. אבל כאן בדיוק טמון הכוח של הספר, במסע שעובר סנואו מנער פשוט ועני לעבר עמדות הכוח, לעבר הנשיאות של פטנאם.
בלדה לנחשים וציפורי שיר בוחנת את התהליכים שעוברים על אדם ומוציאים ממנו את הרוע, את הרשעות. מה הופך אנשים להיות מפלצות? עד כמה השאיפה לכוח ולמעמד יכולה לעוות את המעשים? האם אפשר לזהות את שורשי הרוע כבר בגיל צעיר?
בלדה לנחשים וציפורי שיר של סוזן קולינס חוזר אחורה לעבר, לפני ההתרחשויות הדרמטיות של משחקי הרעב. לפני המהפכה, לפני העורבני החקיין. כשמשחקי הרעב עוד היו רק בתחילת דרכם ועדיין לא היו פופולריים ומשוכללים כמו שראינו בסדרת משחקי הרעב.