מוֹפַע הַקּוֹנְכִיָּה הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב. מָארְנִי כָּל כָּךְ נִרְגֶּשֶׁת – כָּעֵת אוּלַי מַגִּיעָה הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלָּהּ לִזְהֹר יוֹתֵר מִתָּמִיד! הִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת נוֹאָשׁוֹת לְקַבֵּל אֶת תַּפְקִיד הַכּוֹכֶבֶת – וּלְכָךְ שׁוֹאֶפֶת גַּם אוֹרְלָה חֲבֶרְתָּהּ. יוֹתֵר מִזֶּה, בַּת יָם חֲדָשָׁה בְּשֵׁם גִּילִי הִצְטָרְפָה לְבֵית הַסֵּפֶר לִבְנוֹת יָם, וְהִיא זַמֶּרֶת מַדְהִימָה. הַתַּחֲרוּת עַל הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי בְּעִצּוּמָהּ. אֲבָל לֹא כֻּלָּן מְשַׂחֲקוֹת מִשְׂחָק הוֹגֵן, וּמִתְבָּרֵר שֶׁגִּילִי מְסֻכֶּנֶת יוֹתֵר מִכָּרִישׁ טוֹרֵף עִם כְּאֵב שִׁנַּיִם.
הַאִם הַמּוֹפָע יִתְקַיֵּם?