בית האושר
3 דירוגים

בית האושר

ניבה רטנר


שנת הוצאה:2018
מספר עמודים:166
על הספר

"יש אנשים שאפילו לא מרגישים צורך לשאול מה לעשות עם חייהם. אולי גם אני אחיה כך. אקרא ספרים נפלאים, גם כאלו שלא תורמים דבר להתפתחות הכתיבה שלי. אקרא ספרים נפלאים שכתבו אנשים צעירים ממני ולא אחוש צביטה בכלל. אהיה סתם אימא, אחות בית חולים, ויום אחד כשהעורך יגיע לבית החולים במשמרת שלי אבלע את הרוק, אחייך חיוך גדול ואודה לו על כך ששחרר אותי מעולה של הכתיבה. להיות אימא, בת זוג, מאהבת, חברה, אחות לאחי, דודה לאחייני, אישה במיטב שנותיה, זקנה, בשעות המשוררים אלך למכולת עם עגלת שוק ואפטפט עם המוכר הצעיר הנחמד ולא אשקול אפילו להיכנס לבית קפה בוהמייני, ובסוף למות. למות בלי שילדיי ימצאו לאחר מותי את כתביי ויהפכו אותי לפרנץ קפקא, למות בלי לחלום על כך שכתביי יימצאו, סתם למות. אבל עד שאצליח לחיות כך, נהר של עצב זורם בי."
(מתוך הסיפור ג'ז)


יולדת שבורחת מבית היולדות, הומלס שמתנחל באוניברסיטה, אם שמציצה לגן הילדים של בתה, שוטרת שחושקת בנער אותו היא חוקרת ואחים נושאי סוד - אלו ואחרים הם הגיבורים של בית האושר, קובץ סיפורים קצרים שלוקח את דמויותיו צעד אחד מעבר לקצה.

בתיאורים נועזים בלתי מתפשרים ובלשון מוזיקלית - לעתים הרמונית, לעתים חורקת - בונה ניבה רטנר סיפורים על כמיהה נואשת לחופש, על מיניות סוערת, על סכנות ומאוויים. הדמויות שבסיפורים רוצות להידלק ולהתלהב, להצטרף למהפכה חברתית כזו או אחרת, או לפחות למצוא נפש תאומה ואינטימיות עמוקה.

 

פואנטה – סדרת הסיפור הקצר

בעשורים האחרונים נדמה כי הסוגה המועדפת על ההוצאות לאור היא הרומן. מסיבות שאולי קשורות להנחות בנוגע להעדפות קריאה נפוצות, הלך ודעך מעמדו של הסיפור הקצר – שבעבר נהנה ממעמד מרכזי בסצינה הספרותית-תרבותית.

אנחנו בפרדס שמחים לבשר על השקתה של סדרת "פואנטה" אשר תוקדש כולה לז'אנר הסיפור הקצר בעברית. אנחנו מאמינים שקהל הקוראים צמא לסיפורים קצרים מקוריים ואיכותיים, ומקווים שסדרה זו תסייע בהשבת הז'אנר החשוב הזה למרכז הדיון הספרותי.

במסורת הספרות העברית נהנה הסיפור הקצר ממסורת מכובדת של יצירות מופת, ומיטב הסופרות והסופרים העבריים – החל בש"י עגנון ועמליה כהנא-כרמון וכלה באתגר קרת ורונית מטלון - עסקו בכתיבת סיפורים קצרים, וביצירתם למעשה הרחיבו את מנעד האפשרויות הגלומות בסוגה  זו.

יש הרואים בסיפור הקצר כצורה הספרותית המזוקקת והמשוכללת ביותר. הסופרת שולמית הראבן טענה כי "הסיפור הקצר הוא אולי הצורה המקצועית ביותר של כתיבה, כתיבה כאמנות, מפני שהכי קשה לרמות בו".

 

 
אנחנו ממש אהבנו!0 דירוגים