אמרה הקנדית בקול מנצח: "גם לפלסטינים יש הוכחות על קיומם בארץ, ולא מלפני שלושת אלפים שנה, אלא מלפני שבעת אלפים שנה! זה לא יעזור לך, חמודי, הם היו כאן לפניכם. הגעתם לשטח שאיננו שלכם". "אני בהחלט מצטער לאכזב אותך, אבל אין להם הוכחות לקיומם העתיק. הפלסטינים הם עם חדש שנוצר לפני קצת יותר ממאה שנה. תראי, את אמרת שאני לא ממש מתמצא בעניינים, אז אולי תוכלי את − לאור היכרותך עם העם הפלסטיני שלטענתך קיים אלפי שנים − לציין שמות של סופרים, משוררים, מנהיגים או לוחמים פלסטינים דגולים מהמאה ה-15? אולי את זוכרת שם של מנהיג פלסטיני מהמאה ה-9? אולי איזה שיר פלסטיני מהמאה ה-17?" השם הרע שיצא לישראל בחו"ל והשנאה כלפיה, עודדו את רותם ברזילי ללמוד את שורשי הסכסוך הישראלי-ערבי. הוא קרא רבות על הסכסוך, שוחח עם עיתונאים, היסטוריונים וחברי כנסת, ובכל הזמן הזה עניין אותו דבר אחד: מהי הדרך הטובה ביותר להסביר את ישראל. בספר הוא מתאר בהומור את חוויותיו מהטיול שלאחר הצבא, שבו החל לכתוב את הספר, ועונה בשיא הרצינות לשאלות נפוצות של תיירים, תוך כדי ציון עובדות היסטוריות. בעזרת לימוד העובדות הללו, נוכל כולנו לשפר את ההסברה הישראלית.