שירים לגיל חמישים, הגיל שבו רואים מעבר לקצה ההר את (אולי?) תחילת הסוף של החיים... שירים ששואלים, שתוהים, שלא מבינים, שמחפשים אבל אף פעם לא באמת מוצאים.
שירים של מצבורי חיים, של תקווה, של אכזבה, שירים אחרי החיפוש הבלתי פוסק אחר האהבה, האהבה לכל סוגיה ובעיקר זאת העצמית, זאת שנדמה שאותה תפסת אך היא חומקת ממך חרישית... וגם שירים בגנות בלבולה של מערכת החינוך, המקום הזה שבו אני שוכן ומחפש איך בתוכו לעוף, שירים חידתיים שאותם יש לפענח, חלקי מילים, הליכה אחרי החושים, אחרי הריח, אחרי הרוח והחיפוש, המסתור, אחרי השקט, אחרי האור.
עידו רוגל נשוי לעינת, אב לליהי ואורי, גר בהרצליה, מורה שמשתדל ולא תמיד מצליח להבין מה רוצים ממנו