רב-המכר הראשון של אליסון פירסון, אין לי מושג איך היא עושה את זה, היה ספר מהפכני, שמצא דרך אל לבן של אימהוֹת עובדות בכל רחבי העולם, ועזר להן להודות שאי-אפשר להיות מושלמות.
בספרה החדש, אני חושב שאני אוהב אותך, היא חוזרת בגדול, מצוידת בכישרון הכתיבה המופלא שלה, בחוש הומור מושחז וברגישות רבה, ובוחנת את חייהן, אהבותיהן ושאיפותיהן של שתי נשים מקסימות, מגיל ההתבגרות כמעט עד גיל העמידה.
אתם מוזמנים להכיר שתי חברות בלתי נשכחות: פטרה ושרון בנות ה-13, שחיות בעיירה קטנה בדרום ויילס. השתיים מאוהבות עד טירוף בזמר האמריקאי דייוויד קסידי, כוכב משפחת פרטרידג', סדרת הטלוויזיה הלוהטת של שנות ה-70. ירחון המעריצות שלו הוא התנ"ך של פטרה ושרון, והן משננות כל מילה שהוא שר וכותב, ומאמינות בשיא הרצינות שיש להן סיכוי להיות גברת קסידי העתידית. כמו מיליוני המעריצות האחרות של דייוויד הן לא מעלות על דעתן שאת הגיגיו כותב בשמו עיתונאי אנגלי צעיר.
כעבור שני עשורים, פטרה הגרושה חיה בלונדון עם בתה בת ה-13, שמאוהבת באליל נוער משלה. לגמרי במקרה היא מגלה דבר-מה שאמא שלה הסתירה מפניה מאז 1974, ומחליטה להתנער מדיכאונה ולעשות משהו מטורף באמת... סופר הצללים המתוסכל, שהצליח בקריירה אבל לא באהבה, מגיע אף הוא להחלטה גורלית...
אני חושב שאני אוהב אותך - שנון ומצחיק, מענג ונוגע ללב, הוא סיפור קלאסי על חברוּת שעומדת במבחן הזמן, ועל האהבה שכמעט תמיד מנצחת, לצלילי שיריו המתקתקים של דייוויד קסידי, ועם האופנה המזעזעת של שנות השבעים, כולל נעלי הפלטפורמה האימתניות, הפונצ'ואים המגוחכים, חצאיות המיקרו-מיני וצלליות העיניים הצבעוניות של מרי קוונט. אליסון פירסון במיטבה.