סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, צפון מדינת ישראל, אבל בפועל זהו עולם אחר.
במרכז העלילה נמצא סג"ם ארז, מפקד צוות שתחתיו 13 לוחמים המוצבים במוצב הבופור.
אלו הם הימים האחרונים שלפני נסיגת ישראל מדרום לבנון אך הצוות נדרש לתפקד כרגיל ולהגן על הגבול גם תחת התקפות והפגזות.
הסופר רון לשם מצליח ליצור אווירה דחוסה ואינטנסיבית, ובאמצעות שפה וסלנג מדויקים הוא מעביר את ההווי המיוחד שנבנה בקבוצה, את שגרת החיים השוחקת, ואת הקשר האינטימי החזק שבונים הלוחמים.
בתוך תנאי החיים המאתגרים והקיצוניים האלה, רחוקים מהבית, מתמודדים הלוחמים עם מציאות אבסורדית שאין להם כמעט שום שליטה עליה.
דרך הסיפור האישי של הלוחמים מעלה רון לשם אצל הקורא שאלות נוקבות על תפקודו של צה"ל, על ההקרבה הנדרשת מהחיילים ועל האופן שבו המסגרת הצבאית הקשוחה מאתגרת את הנפש של הלוחמים הצעירים וקושרת ביניהם.
זהו ספר הביכורים של רון לשם, סופר ועיתונאי, ועל כתיבתו זכה בפרס ספיר לשנת 2006.
ספרו של לשם עובד על ידי הבמאי יוסף סידר לסרט "בופור" שיצא בשנת 2007.
הסרט זכה לשבחים רבים ואף לפרס "דב הכסף" בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין.