הסופר ארם פריש מוחזק כבן ערובה בלב מדבר סהרה. שותפו לשבי הוא הסופר הפופולרי, יקיר הממסד, שבע הכיבודים והתהילה - יואל און, שנחטף גם הוא, עם אשתו תִרזה, מאותו פסטיבל סופרים במָרָקֵש. בעת השהייה הארוכה במדבר, מנותקים, מותשים ואכולי ייאוש, תוך שהם מנהלים דיאלוג סהרורי עם חוטפיהם וממתינים לגזר דין שאין להעלותו על הדעת, מטלטלים שני הסופרים בין בוז הדדי לאחווה סלחנית, והאישה שביניהם מתווכת ומפרידה לסירוגין. בתוך מרקם היחסים הזה משתבצות עוד שתי עלילות: האחת היא עלילתו של הרומן שיואל און מכתיב לאשתו בלילות, רומן שדמויותיו נטועות בזמן אחר ובמחוזות רחוקים, ואף על פי כן הוא משל אקטואלי על הצורך הנואש, האנושי כל כך, בשייכות ובהכרה. העלילה האחרת העשויה מהבזקי זיכרונותיו של ארם פריש וממכתבים שהוא מחבר בדמיונו לאשתו, מאגדת את הרומן כולו בתוך מעטפת ביוגרפית.