אילת השחר

לפני כ-16 שנים התחלתי את המסע הזה. האמת, כשהתחיל המסע לא
היה לי מושג שהוא יהיה ארוך כל כך. כשם שסיפרתי לכם בעבר,
התחלתי לכתוב את הספר “המלך דוד” כתגובה על ספרים שמסלפים
את דמותו של מלאך האלוקים הנערץ עליי ביותר. לא תיארתי לעצמי
שהספר הראשון יגרור אחריו עוד 10 ספרים על התנ”ך (אני שומע כבר
כמה קולות צועקים עליי: “למה רק 11?! אתה לא מפסיק!”) אני מתכוון
שסדרת האוצרות האבודים של התנ”ך הגיעה לסיומה. בעזרת השם
תתחיל סדרת ספרים חדשה שתמשיך לספר את הסיפור המדהים של
העם הנפלא שלנו. הספר הזה יוצא ביחד עם הספר ה-10 מפני ימי
מילואים אין סופיים שהיו בשנה וחצי האחרונות (לא ימי מילואים שלי,
אני כבר זקן מדי, ימי מילואים של המגיה הנפלא). אני מקווה שלא
תתבאסו לא לחכות בין ספר לספר .
אז איפה אנחנו נמצאים, מלחמה עם עזה... לבנון... איראן... בכאסח עם
ספרד... טורקיה... אנגליה... אם אמשיך ברשימה ייגמר הפרולוג ואולי
גם הספר. אבל הקטע המדהים הוא שזה בכלל לא חדש, כל המלחמות
האלה. חז”ל שואלים מדוע נקרא ההר שעליו ניתנה התורה לישראל
בשם הר סיני? אחרי בירור הם מגיעים למסקנה שהשם הזה ניתן לו
מפני שכאשר ניתנה התורה לישראל ירדה שנאה לאומות העולם על עם
ישראל. לפעמים קשה לקבל את זה, אבל זאת המציאות, אומות העולם
לא אהבו אותנו, לא אוהבות אותנו וככל הנראה לעולם לא יאהבו אותנו.
מאשימים אותנו בכל עוולה ובכל רע שיש בעולם. איך אומרים בעולם:
No Jews, no news.
בסודן יש טבח המוני של כ-400,000 נרצחים. בתימן כ-400,000 ,
בסוריה 650,000. מאות אלפי הרוגים במלחמת רוסיה ואוקראינה,
וכמובן המלחמה הכי מפורסמת בעולם שנמשכת כבר משנות ה-90
מלחמת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בסך הכל כ- 6,000,000
איש (שלא נטעה, מדובר על כשישה מיליון הרוגים, לא הוספתי אפסים
בטעות. כמובן, האו”ם ומדינות המערב מתעסקים בזה כל היום, אחת
לכמה שעות יש חדשות מתפרצות מהזירה הקטלנית, יש ארגוני סיוע
ששולחים משטים עם סחורות ומזון למסכנים, גרטה טונברג צועקת על
בימות ברחבי העולם ומארגנת את חבריה יפי הנפש להציל את
הנדכאים... אז זהו, שממש לא! לאף אחד לא אכפת. איך אמרנו קודם,
.No Jews, no news שלא נתבלבל, האמת היא שגם מהפלסטינים
לא אכפת להם, ההמצאה הכי גדולה במאה השנים האחרונות זה
המושג המחודש "האומה הפלסטינית". רוצים לשמוע משהו מצחיק?
אמרתי ל- AI לסכם לי בשני משפטים מה זו האומה הפלסטינית. זאת
התשובה: "העם הפלסטיני הוא קבוצה לאומית ערבית שהתגבשה
בעיקר במהלך המאה ה-20, כתוצאה מהמאבק הממושך נגד התנועה
הציונית ומדינת ישראל על השליטה בחבל הארץ שבין הירדן לים. זוהי
זהות לאומית מודרנית שנבנתה במידה רבה סביב נרטיב הפליטות,
הנכבה, וההתנגדות לקיומה של ישות יהודית באזור, ולא על בסיס
היסטוריה או שפה נפרדת משאר העולם הערבי" סוף ציטוט. ולשאלתי
איך העולם מתנהג לעם הפלסטיני, הוא ענה: "העולם מעניק לפליטים
הפלסטינים מעמד ייחודי וחריג דרך סוכנות אונר"א, המאפשרת להם

להוריש את מעמד הפליט מדור לדור לנצח, בשונה מכל שאר פליטי
העולם. הגדרה זו, לצד מימוני עתק מהמערב, משמרת ומנציחה את
בעיית הפליטים ככלי פוליטי נגד ישראל במקום לפתור אותה ולשקם
אותם". זאת אומרת שהפלסטינים הם הסיבה לעולם - או יותר נכון,
התירוץ שלהם - לרדוף אותנו. כשנבין את זה נוכל לחיות הרבה יותר
טוב עם עצמנו, נבין שמה שלא נעשה, הם ימשיכו לנסות להתנכל לנו.
אבל אנחנו במסע שלנו, ממשיכים הלאה. איך אומרים, הכלבים נובחים
והשיירה עוברת. השיירה שלנו ממשיכה קדימה לעבר עתיד טוב יותר,
עתיד שבו ותתקיים התפילה שלה אנו מייחלים: "עַל כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ ה'
אֱלֹקֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ,
וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל-בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ
בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ
תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד
שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם
וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר, וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא
יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד”.
נבוכדנצר, הצורר הגדול של עם ישראל, מת, האימפריה הבבלית החלה
בשקיעתה. עם ישראל כבר מתרגל לגלות הארוכה, התקווה שהוצתה
בלב רבים כי הגאולה קרובה, מתמוגגת לאחר שהצהרתו הגרנדיוזית
של כורש נחשפת לבסוף כהצהרה שהתוכן הפנימי שלה רעוע ורחוק
מלהיות בשורת הגאולה המיוחלת. אחשוורוש כבש את כס המלוכה של
ממלכת פרס והחל לחלוש על העולם כשלצידו מולכת ושתי, נצר
למשפחת נבוכדנצר.
מחול שדים מתחולל, משתה מטורף ולא הגיוני שנמשך כחצי שנה,
משתה שחוגג את הבשורה כי עם ישראל איבד את הקשר העתיק עם
בורא עולם, משתה שמתיימר להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של
הקשר בין העם לאלוקיו. תהפוכות, שקרים, מזימות נכלוליות, קשרים
ומרידות תחת כתר המלכות הארצית מכסים את התוכנית של כתר
המלכות העליונה. חושך עוטה את העולם כשצורר היהודים מכריז על
השמדת כל העם בכל מקומות מושבו. אור זורח בתוך החושך, אור
הלבנה בשיא תפארתה, אור הסהר המסנוור את עיני הנועצים בו את
מבטם המשתאה.
במקום המכה מתגלית הרפואה הפלאית, ניסים מעל הטבע המכוסים
בטבעיות ומהלכים הנדמים כמהלכים פוליטיים מחוכמים. מתחת
להסתר נחבאת הבטחת השם לגאול את עמו השרוי בגלות, גאולה
שהובטחה 70 שנה קודם לכן. אור פורים מתגלה בעולם, אור חדש מלא
שמחה מעבר לדעת וטעם, שמחה הפורצת את גבולות השכל המגביל,
שמחה של חיבור העם עם אלוקיו...
הספר הזה הוא ה- 11 במספר, הספר שחותם את סדרת הספרים האוצרות האבודים, סיפורו הנפלא של עם ישראל בתקופת התנ"ך.
בניין בית המקדש השני וגאולה, במידה מסוימת, של העם. סיפור

התנ"ך מסתיים, אולם הסיפור של עם ישראל הולך וממשיך לעד ולנצח
נצחים. הסיפור חי ונושם בתוך כל אחד ואחד מעם ישראל. נראה
שבהקשר לימים הללו, הימים שבהם נמצא עם ישראל במלחמה עיקשת
כנגד הצורר האיראני המבקש להשמידנו, אנחנו לא נחבוש קסדות ולא
ניכנס לטנקים אלא נקפוץ לתוך הקוקפיט עם מסכת חמצן של טייסי קרב
ונטוס 2000 קילומטר להפציץ את המשטר האיראני ומשמרות
המהפכה.
מגילת אסתר, חגי, זכריה, מלאכי, עזרא ונחמיה ונביאים אחרים ילוו
אותנו במסע הזה, מסע חזרה לארץ הקודש ובניית בית המקדש השני.
מתוך תפילה שנזכה בקרוב לנבואת מלאכי: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת
אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם השם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים
וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".