זהו רומן על אהבה ועל ניצחונה.
בצעירותו פוגש המספר באווה, נערה יפת תואר שהגיעה לישראל מפולין. איש מחבריו אינו מאמין כי בחייו של גיבור הספר, מאהב הנשים המתעקש על בדידותו, יש מקום לדבר מלבד שעשוע חולף. אך אווה חודרת לליבו עטוף הציניות, שמבקש להתמסר אליה, ובו בזמן נאבק עם חבלי אהבתו וכבליה.
הגיבור, שנכנע לבסוף להרגליו, מגלה כי אף שהוא מצליח לפתות נשים רבות, הוא חסר יכולת לאהוב או ליצור. מבעד לשנים ולנשים המתחלפות, עומדת ביציבות מפתיעה ומכאיבה אהבתו אל אווה, שעליה ויתר, בעוד שהיא נישאת לאחר ומקימה משפחה מאושרת.
הרומן לוקח את הקוראים אל תמונה בדיונית המתארת את ישראל בעתיד. במחצית השנייה של המאה העשרים ואחת חדלה מדינת ישראל להתקיים עקב מלחמה גדולה, הרסנית ואחרונה עם שכנותיה. המספר מוצא את עצמו מצטרף אל המלחמה ובסופה הופך, כמו אלפי ישראלים אחרים, לפליט. אווה, אהובתו הישנה, מצילה אותו מאובדן בטוח באחד ממחנות הפליטים שהוקמו באירופה עבור הישראלים הנסים מהמזרח התיכון. היא שבה אל חייו לאחר עשרות שנים שבהן לא פסקה מלמלא את מחשבותיו והיתה האמת האחת בין שלל רעיונות, אידיאולוגיות והתבוננויות בעולם ובחיי האדם.
זהו רומן המציב את האהבה כרעיון העומד מעל שאר ה"דברים" שעמם מתמודד האדם במהלך חייו – ככוח היחידי שיכול להציל אותו מחולשתו האנושית.
רומן הביכורים של מאור שכטר מציע קול חדש וייחודי שאינו חושש לאתגר את קוראיו, ובו בזמן לרגש אותם. אווה ושאר הדברים מעניק מקום של כבוד לשפה העברית, וגם היא מתגלה ככוח שניצב מעל הזמן והמקום.