מרסל היתום גדל באנגליה אחרי מלחמת העולם השנייה אצל אוליבר, עיתונאי לבן המשמש כאפוטרופוס שלו. גזעו אינו ברור והוא יודע רק כי נולד מפרשיית אהבים מחוץ לנישואים. זיכרונות עמומים של אמו הבוהמיינית רודפים אותו והוא רוצה נואשות לדעת מי היו הוריו האמיתיים.
גל של שינויים ושחרור שוטף את העולם בשנות השישים – מרידות, מהפכות וסופו של הקולוניאליזם, ואוליבר נשלח מאנגליה לאפריקה ואחר כך לסייגון.
הוא משאיר את מרסל להשגחתם של חבריו חסרי הכישורים ההוריים, ביניהם פיפה היפיפייה, העצמאית וחסרת העכבות. מרסל אינו מוצא את מקומו בתוהו ובוהו של לונדון התוססת, עיר קסומה שמרסל לעולם לא יוכל להרגיש בה כמו בבית. כאשר היתום בן האחת-עשרה כבר אינו מאמין שיתאחדו שוב הוא נשלח אל אל אוליבר, השוהה בווייטנאם.
כאן, לראשונה בחייו, מרסל מרגיש בבית, וגם מתאהב קשות אבל עם החרפת הקרבות, רגשות רדומים משתחררים מכלאם. האם זו הסיבה לכך שאוליבר בוחר דווקא בנקודת הזמן הזאת לספר למרסל את האמת על אמו? וכיצד יתמודד הילד עם הידיעה המטלטלת?
בספרה המרתק, מעורר המחשבה והמרגש בוחנת קיו מקליר ברגישות ובתבונה נושאים כמו זהות ועקירה, זיכרון ושכחה. זהו ספר מקורי, שנון ושובה לב הבודק את הדרכים הרבות שבהן אנו מעצבים את תחושת העצמי שלנו.