בספר השירים השלישי שלו "אביבה-לא" שמעון אדף מתאבל על אחותו אביבה וכואב את אובדנה בהיותה בת 43. זהו ספר השירה הטוב ביותר שלו, וללא ספק אחת מהיצירות הטובות ביותר בשירת הדור הצעיר בישראל. קדמו לו המונולוג של איקרוס (גוונים, 1997) ומה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי (כתר, 2002);