סמאל אהובי

*** רַק אַתָּה, סַמָּאֵל*, אֲהוּבִי, רוֹצֶה לְזַיֵּן אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי כָּךְ מִתְפַּתֶּלֶת בִּכְאֵבִים וּבַעֲוִיתוֹת הַמְּהַפְּכִים אוֹתִי עַל בִּטְנִי. מְמַלְמֶלֶת הַשְׁבָּעוֹת וּלְחָשִׁים שֶׁל תְּשׁוּקָה רָעָה וּמְרוֹמֶמֶת וְרַק אַתָּה בָּא לִתְקֹעַ אֶת הַכְּלִי שֶׁלְּךָ, שׁוֹט בַּעַל תִּשְׁעָה קוֹצֵי בַּרְזֶל, בְּחֹר הַתַּחַת הָאֻמְלָל שֶׁלִּי. גְּאַל אוֹתִי יְצוּר מְרֻשָּׁע וּמֻפְלָא, גְּאַל מִיִּסּוּרֵי מַחֲלָתִי וּבְלֵילוֹת חֹרֶף שְׁטוּף זֵעָה זֶה, אֶסְגֹּד לְךָ. *השטן במקורות יהודים   *** הַלְוַאי וְהָיְתָה מַמְאֶרֶת נִלְכֶּדֶת וּבוֹטֶשֶׁת אֶת גּוּפָהּ, לְמוֹטֵט אֶת הַלְּפִיתָה בְּמַעֲמַקֵּי הָעֲצַבִּים הַלַּבְנוּנִיִּים, שֶׁמִּשְׂתָּרְגִים מַעְלָה וּמִתְפַּשְּׁטִים מַטָּה, עַד קַצְווֹת הַגּוּף הַמְּשַׁקְשֵׁק מֵאֵימַת הָרְעִידוֹת הָאַלִּימוֹת, וּמִתּוֹכָהּ קוֹלוֹת חַיַּת פֶּרֶא שֶׁאִי אֶפְשָׁר עוֹד לְהַשְׁתִּיק, אָז אֲנִי צוֹעֶקֶת.     חֲלוֹם שׁוֹכֶבֶת עֲרֻמָּה שְׁלֵוָה זָהָב מֻתָּךְ מִתְפַּשֵּׁט לְכִוּוּנִי אֲנִי מַתְחִילָה לְהִתְעַוֵּת לְהִתְרַחֵק מֵהַמַּתֶּכֶת הָרוֹתַחַת לְהִתְקָרֵב אֶל הַמַּתֶּכֶת הָרוֹתַחַת הַכְּוִיּוֹת מוֹשְׁכוֹת אוֹתִי יוֹתֵר מֵהָעֲוִיתוֹת זָהָב מֻתָּךְ מְכַסֶּה אוֹתִי וַאֲנִי שׁוֹכֶבֶת עֲרֻמָּה שְׁלֵוָה