גפרור - מישהו שיחבק אותי
6 דירוגים

גפרור - מישהו שיחבק אותי

משה גל


הוצאה:איפאבליש
שנת הוצאה:10/2015
מספר עמודים:562
על הספר
סרן גדי גולן וסרן דייויד אברבוך הם שני טייסי קרב במילואים, בטייסת מסוקי "בל 205", בשני בסיסים שונים של חיל האוויר הישראלי. שניהם גברים איכותיים, מרשימים וכריזמטיים, גבוהי קומה ויפי מראה בשנות ה - 27 לחייהם, שעשו את שירותם הסדיר בתקופת "מלחמת ההתשה" בתעלת סואץ ובלחימה במחבלים בלבנון. גדי ודייויד אינם מכירים זה את זה ומעולם לא נפגשו, אך דרכיהם, זהויותיהם וגורלם, עומדים להצטלב בשרשרת אירועים עוצרי נשימה, ויריעת חיים מרגשת, שסועה ופטליסטית. גדי, צבר, מלח הארץ, סמל של הישראלי היפה, עומד לסיים את לימודיו ב"טכניון" בחיפה, לקראת הסמכתו כמהנדס אווירונאוטיקה, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת "יום כיפור". דייויד הוא יתום שעלה לארץ בגפו בגיל 16, ובתום שירותו הצבאי הוא חוזר לארצות הברית, ללמוד משפטים ב"לוס אנג'לס", ומקפיד להגיע פעמיים בשנה לשירות המילואים בישראל. סיגל היפיפייה והאנרגטית בת קיבוץ גבעת חיים, שזה עתה מלאו לה 24 אביבים מאושרים, היא אהבתו הגדולה של גדי וחברתו לחיים מזה שנתיים. חודשיים וחצי לפני פרוץ מלחמת "יום כיפור", בעת שהם שוהים בדירתם השכורה בחיפה, סיגל מבשרת לגדי שהיא נושאת ברחמה את פרי אהבתם העזה, והם מתכננים להינשא בקרוב. ואז ב - 6 לאוקטובר, בשעה 2:00 בצהריים, האדמה רועדת... גדי ודייויד מוזעקים לבסיסם, מצוותים לאותו מסוק ויוצאים למשימותיהם להגנת המולדת, מול הכוחות העצומים של הצבא המצרי, שחצו את "תעלת סואץ" ופלשו לחצי האי סיני. רק אחד מהם חוזר מהתופת, פצוע אנוש, חסר הכרה והלום קרב, שכל זיכרונות עברו נמחקו ממוחו, וכשהוא מתעורר במרכז רפואי בארה"ב, משתקם וחוזר לחיים, נותרת התעלומה - מי הוא?... בארץ נולדת עתליה, שגדלה להיות נערה יפת תואר, טובת מראה ומלאה בשפע אור הבריאה, אותו היא מפיצה על סביבתה ששרויה בשברון לב, בעוד היא נחושה ללכת בדרכו של אביה. מסכת חייהם גדושת ההתרחשויות של גיבורי העלילה וסיפור אהבתם המופלאה של גדי וסיגל, שזורים לאורך כל הספר, מניעים את העלילה לשיאי מתח, כשברקע מרחפת כל הזמן השאלה, מי מהשניים חזר מהמלחמה, דייויד?... או גדי?... זאת עד שכל הקצוות הפתוחים נסגרים. זהו סיפור אהבה מרתק, סוחף ומרגש, ראשיתו בדיונות החול רוויות הדם של חצי האי סיני, במלחמת "יום כיפור" 1973, וסיומו בשלהי שנת 2012, לאורך רצועת "חולות הזהב" של פלורידה. לפניכם אפוס רחב יריעה וחובק עולם לאורך ארבעה עשורים, של חבורת צעירים מלוכדת, ואחד מהם, שחווה אובדן זהות, חיפוש עצמי, חזרה מה"אין", התפכחות, קבלה והכלה, על רקע האירועים, התמורות והתהפוכות שחלו על מדינת ישראל מאז המלחמה ועד היום. קחו נשימה עמוקה, אתם תזדקקו לה...
 
אנחנו ממש אהבנו!4 דירוגים
לי יניני3/3/2016
"ביקורת של סוקרת הספרים לי יניני על הספר / רומן:

""גפרור"" - מישהו שיחבק אותי...



את הספר סיימתי לקרוא אמש, לאחר מספר ימים קרים מאוד, שנחתו על פיסת המדינה הזו. אני לא זוכרת שאי פעם הנעתי את המכונית, כשמד הטמפרטורה החיצונית עמד על שתי מעלות צלזיוס. בלילות הקרים האחרונים זה הספר שחיבקתי, ואתו יצאתי למסע של 562 עמודים.



בדרך-כלל כשאני מסיימת ספר, אני לוקחת לעצמי הפסקה ב""קטנה"" ויושבת עם עצמי לכתוב. אחרי הספר הנוכחי, הייתי זקוקה להפסקה ארוכה יותר. סיימתי לקרוא ויצאתי לטיול קצרצר חמושה בכלבי הנאמן, להביט על השמים הבהירים, שהיו זרועים בכוכבים כיהלומים קורצים. כל כוכב הוא אות... האם אלה האותיות של אלוהים? האם זה כתב-ידו? לא יודעת, אבל בטוח אלה אותם הכוכבים ששני הטייסים גיבורי הספר שוחים בהם בלילות...



הרבה אוויר נחוץ בשביל לכתוב על הספר עב הכרס הזה. אני מודה שבחלק האחרון, ניראה כאילו לבי דילג על כמה פעימות ועצר מלכת... WOW !!!!!!!



הספר נע על שני צירי זמן כשסרן גדי גולן וסרן דיוויד אברבוך במרכז העלילה. שניהם טייסי קרב במילואים. שניהם כריזמטיים, גבוהים, יפים ובני 27. דיוויד וגדי מעולם לא נפגשו לפני המלחמה הזו, אך הגורל של שניהם לרבות זהותם מצטלבים כצמה קלועה. לשני הגברים הללו מצטרפות דמויות נוספות: סיגל (חברה של גדי גולן), תמר (אחותו של גדי גולן), ד""ר ג'ודי סטון מנתחת הראש המדהימה, ד""ר אייב קנולר, ארנולד, גברי בעל לב הזהב, ג'ניפר, ראסל, ג'ק המקסים והאופטימיסט, פרנקי, ג'וליה, אמיר ועוד...



גדי הכיר את סיגל בטכניון בלימודי ההסמכה להנדסאות אווירונאוטיקה. סיגל בת 24 ילידת קיבוץ גבעת חיים. עבדה כרכזת אווירונאוטיקה ואסיסטנטית של דיקן הפקולטה. שניהם תוארו כזוג יונים. היא יפיפייה, חטובה, שזופה, עם עיניים ירוקות, חכמה וגם עקשנית... הוא ספורטאי, גבוה, עם עיניים ירוקות ונבונות. שניהם יחדיו היו כפרח וגבעולו. סיגל הייתה אהבתו הגדולה של גדי וחברתו לחיים, במשך שנתיים ונשאה ברחמה את פרי אהבתם... את ""ע-ת-ל-י-ה"".



דיוויד אברבוך יהודי שנולד במינסוטה שבארצות הברית, גרוש, יתום מגיל 15, פטריוט שבגיל 17 החליט לעלות לארץ. סיים את לימודיו בפנימייה צבאית בבית-הספר הריאלי בחיפה, ומשם ישירות לצה""ל. דיוויד התקבל לקורס טייס, והפך לטייס מסוקים בבסיס חיל האוויר ברמת דוד. בתום השרות שב לארצות הברית ללימודי משפטים, נישא, התגרש והקפיד לחזור לארץ לשרות מילואים. לאחר גירושיו הוא קבע את מגוריו בישראל.



גדי ודיוויד שני מלאכים שדמו אחד לשני, לא רק במראם החיצוני, אלא גם בסוג הדם שלהם: סוג דם אציל ""O"".



ב-6.10.1973 בשעה 14:00 האדמה רעדה... גדי ודיוויד מוזעקים לבסיס חיל האוויר תל-נוף, ונשלחים לתעלת סואץ אל מול כוחות הצבא המצרי. מהמשימה הזו חוזר רק אחד מהם... פצוע אנוש, ללא הכרה, שרוף כגפרור שכל זיכרונותיו נמחקו כלא היו, והוא מתעורר במרכז הרפואי ע""ש פרנקלין דלאנו רוזוולט בוושינגטון, במחלקה הנאורולוגית...האם זה דיוויד? האם זה גדי? מכאן גדי/דיוויד ואנחנו יוצאים למסע לא קל, ברחבי ארצות-הברית בליווי דמויות נוספות שונות וססגוניות.

ובארץ, מה קרה בינתיים? ב-17.4.1974 נולדה עתליה, סיגל המשיכה בעבודתה בטכניון עד שכוחותיה שבו אליה, והחליטה לפנות לדרך עצמאית משלה... הנאמנות לגדי נשמרת לאורך כל הדרך, ועתליה יפת התואר ונחושת הדעת, גדלה לצד האם, ללא אבא עם ביקורים בבית העלמין... עמוד 207: ""אמא, את אמרת לי שנוסעים לאבא, אבא נמצא שם למעלה בשמים, אז איך נגיע אליו? זה לא מספיק גבוה פה. אמא, בפעם הבאה שנבוא לבקר כאן אז ניקח איתנו סולם גדול ורמקול ונוכל לדבר עם אבא""...



חייהם של דמויות הרקע שהוזכרו נשזרו באומנות לתוך השאלה: מי מהשניים חזר מהמלחמה... תמר לא שקטה עד ש... סיגל התעקשה... ועתליה הקסימה אותי בנחישות דעתה.

קל להתאהב בדמויות אני התאהבתי בכולם ובמיוחד בג'ק האופטימיסט הבלתי נלאה. קסם של איש שראה מה שלפעמים אנחנו גם לא רואים... עמוד 484: ""שון חברי היקר, שים את מבטחך באלוהים שאתה כל כך מאמין בו, אבל זכור לעזור לו לעזור לך, כי אנייה בתוך בקבוק לא תפליג לשום מקום.""



לכל המסע הזה משה גל טווה אירועים היסטוריים רבים כמו: ביקורו של אנוואר סאדאת, הסכם השלום עם מצרים לצד אירועים פרטיים ואישיים.



זהו סיפור אהבה מטלטל, מותח, מרתק, סוחף, מלא בחמלה ומגוון רגשות שמתחיל באוקטובר 1973 ומסתיים בשלהי 2014 בפלורידה.



הספר הזה מספר על אנשים בודדים שאפילו מנורה בתקרה משמשת להם חברה (עמוד 489). אין כאן רוע... יש כאן רק טעות, המפגישה אותנו עם דמויות עם לב ענק, מלאי בחמלה אנושית, נדיבות ונגיעות רבות של חכמת חיים, משולבות באינטואיציה חדה כסכין. תמצאו כאן הרבה אהבה ורסיסים ממנה חולפים כמטאורים, במיוחד בראשו של הלום קרב. הלומיי הקרב לעיתים לא מכירים ברגש שנקרא אהבה...



לספר הזה צריך נשימה עמוקה. כתולעת ספרים, אני מודה שמזמן זה לא קרה לי. משה גל כותב בגובה העיניים ומצליח בכישרון ייחודי, לקלף את השכבות שהאדם עוטה על עצמו, כדי לא להסתנוור מהאמת שעומדת מולו.



יש קוראים/ות שאולי התכווצו עקב עוביו. אזי אל תיבהלו, הספר שווה את המסע. ממליצה בחום. יכולתי להמשיך להרקיד את אצבעותיי על המקלדת עוד ועוד, אבל אני אתן לכם/לכן לצאת למסע החוויתי הזה עצמאית, לא תצטערו. כשתסיימו אנא קראו בשנית את הפרולוג שמופיע בתחילת הספר.



לסיום, חבקו את הספר לחיקכם והכינו לעצמכם כוס קפה... מזהירה שייתכן ויהיו כאלה שעיניהם ידמעו...



משה גל, תודה על הספר וההקדשה האישית...ואין ראוי ממך למילותיי אלה.



נ.ב.

עתליה שייכת לאותם הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש...

(""חורף 73'"" שיר שאני מאוד אוהבת שנכתב ע""י שמואל הספרי, והולחן ע""י אורי וידיסלבסקי).



לי יניני"
שרה רחמיאל 1/7/2017
אני בלי אוויר.
כל הספר נקרא בנשימה עצורה וב20% האחרונים שלו מצאתי את עצמי לא נושמת, לא אוכלת ושותה, תקועה בכיסא ללא תנועה, כמו גפרור בוער עד סופו, מנסה להיאחז בשארית האש שלא תאכל אותו עד לסופו הטבעי.
אני קוראת די הרבה, כ2-3 ספרים בשבוע, אבל ספר כזה טרם קראתי. לא נתקלתי בכזה ספר מטלטל, עוצר נשימה שנקרא כמעט ללא אוויר.
אני כותבת סקירות על ספרים רבים ופעם ראשונה שאני מוצאת את עצמי ללא יכולת לכתוב סקירה ראויה לספר שכזה ללא חשש ספויילרים.
"מישהו צריך להישרף, על מנת שאחרים יזכו באור החיים".
הסיפור הו
שרה רחמיאל 13/9/2017
אני בלי אוויר.
כל הספר נקרא בנשימה עצורה וב20% האחרונים שלו מצאתי את עצמי לא נושמת, לא אוכלת ושותה, תקועה בכיסא ללא תנועה, כמו גפרור בוער עד סופו, מנסה להיאחז בשארית האש שלא תאכל אותו עד לסופו הטבעי.
אני קוראת די הרבה, כ2-3 ספרים בשבוע, אבל ספר כזה טרם קראתי. לא נתקלתי בכזה ספר מטלטל, עוצר נשימה שנקרא כמעט ללא אוויר.
אני כותבת סקירות על ספרים רבים ופעם ראשונה שאני מוצאת את עצמי ללא יכולת לכתוב סקירה ראויה לספר שכזה ללא חשש ספויילרים.
"מישהו צריך להישרף, על מנת שאחרים יזכו באור החיים".
הסיפור הו
סיגי21/4/2018
יש חלק שני?