דויד גרוסמן

דויד גרוסמן הוא אחד מהסופרים הישראליים המוכרים והאהובים ביותר. הכתיבה של דויד גרוסמן ייחודית, כנה, עמוקה ונוגעת בתהומות הנפש – בנקודות הכואבות ביותר, בצלקות שכל אחד מאיתנו נושא איתו. לצד הצלחה מסחררת בעולם הספרות הישראלית וזכייה במספר רב של פרסים, האחרון ביניהם הוא פרס ישראל לספרות, ספריו של דויד גרוסמן תורגמו למספר רב של שפות וזוכים עד היום לאהבה ולביקורת אוהדת מאוד.

איש אשכולות מהרגע הראשון

דויד גרוסמן נולד וגדל בירושלים, ולמד במערכת החינוך הירושלמית. הוא בחר ללמוד במגמת המזרחנות החדשה שנפתחה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה, לימודים אשר הובילו אותו באופן טבעי לשירות משמעותי ביחידת 8200 של חיל המודיעין. במקביל כבר מגיל צעיר מאוד גרוסמן עסק בכתיבה, וכתבות שלו התפרסמו כבר כשהיה בן 9. לאחר שירותו הצבאי גרוסמן עבד כשדרן בקול ישראל, במקביל ללימודי פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית.

תוך כדי עבודתו ברדיו עבד גם כשחקן והגיש תסכיתים שונים, ואף דיבב מספר דמויות בסדרות מצוירות לילדים. לאורך כל הזמן הכתיבה הייתה חלק נוכח ומשמעותי בחייו – החל מקבצי סיפורים קצרים, דרך תסריטים שונים ולבסוף כמובן ספריו המוכרים והאהובים.

רבים לא יודעים זאת, אבל דויד גרוסמן כתב גם את אחד השירים הישראליים הפופולריים בשנים האחרונות – שירת הסטיקר, החיבור בינו לבין להקת הדג נחש.

מישהו לרוץ איתו

דויד גרוסמן עוסק בכתיבה במגוון של סגנונות למגוון של קהלים, כאשר מישהו לרוץ איתו הוא אחד מספריו הבולטים והאהובים – גם על מבוגרים וגם על בני נוער. על פניו זהו ספר שמיועד בראש ובראשונה לבני נוער, אך הוא נשאר עכשווי ורלוונטי גם עבור עולם המבוגרים.

הגיבורים של מישהו לרוץ איתו הם אסף ותמר.

שי, אחיה של תמר, הידרדר לסמים וברח מהבית. בצעד אמיץ להפליא תמר מחליטה לנטוש את הבית הבטוח ואת השגרה המוכרת והרגילה, לעבור לגור ברחוב ולסכן את עצמה – הכול כדי למצוא את אחיה ולעזור לו להיגמל מסמים.

אסף פוגש את תמר במקרה, כאשר הוא מוצא את דינקה, כלבתה האהובה שהלכה לאיבוד. בחושיה החדים והרגישים, דינקה מובילה את אסף אל תמר, ממש כאילו היא חוזה את הצורך העתידי של תמר בשותף ובתמיכה.

מישהו לרוץ איתו הוא רומן נעורים והתבגרות, על תעוזה, אהבה וחמלה. על הפינות האפלות שאנחנו מעדיפים שלא לראות.

אישה בורחת מבשורה

בנה של אורה הוא חייל המשרת במבצע צבאי מסוכן. בחושיה החדים אורה חשה וחוששת מבואה של הבשורה המרה ביותר על מות בנה, וכדי להתגונן מפני הבשורה היא פשוט מחליטה לברוח. היא לוקחת את עצמה ויוצאת לטייל, להסתובב, העיקר להתרחק כמה שאפשר ולהתנתק כמה שאפשר.

דויד גרוסמן התחיל את כתיבת הספר בשנת 2003, וכאשר בנו אורי התגייס לצה"ל הוא קיווה בכל מאודו כי דווקא הספר הזה יגן על גורלו של אורי, אך המציאות חזקה מכל דימיון, ובשנת 2006 אורי נפל במהלך מלחמת לבנון השנייה.