תמר גלבץ

תמר גלבץ

המתים והחיים מאוד המתים והחיים מאוד תמר גלבץ

הטלפון צלצל פתאום. ודוד שלה היה על הקו. קרה דבר נורא. זה מה שהוא אמר לה. קרה דבר נורא, אבא מת. חמש מילים. קרה דבר נורא אבא מת. והיא שבה וחוזרת לרגע הזה. לחמש המילים האלה שוב ושוב. רגע המפתח. והיא נזכרת בפגישתם האחרונה בבית קפה קטן, ונזכרת בקפה השחור שהיה מכין לעצמו כשהייתה ילדה, ואיך זה בכלל היה להיות ילדה קטנה ונערה מתבגרת בבית שמרני בשנות השישים, כשלא דיברו על כלום והכל היה אסור. לנעול את הדלת של החדר אסור, להסתגר עם עיתונים בשירותים אסור. אסור ואסור ואסור. לעשן דווקא היה מותר, אפילו מומלץ. בית משונה ועם זאת די רגיל. והיא לא הולכת רק אחורה אלא גם קדימה. כי היא בדיוק על קו האמצע. וזה חשבון ממש פשוט. אבא שלה מת. מזמן. אמא שלה בדרך למות. ויש תור והיא הבאה בתור. מה מחכה לה בינתיים. בין לבין. כמה התרגשויות, כמה חרדות, כמה אהבות, כמה טיפשויות, כמה פראות וכמה שקט. כמה דמעות עוד נכונו לה. וכמה עונג צרוף עוד תדע. זה סיפור משפחתי די רגיל. אבא אמא בת. מה שהיה ומה שעוד יהיה. סיפור משפחתי שהולך אחורה אל ילדות מתוקה מדכדכת, וקדימה בפחד ובהשתאות. זה סיפור משפחתי – הגירסה הכואבת. המתים והחיים מאוד הוא הרומן השלישי של תמר גלבץ. קדמו לו את בתקופה טובה (2004), ומקופלת (2006), שהיה לרב-מכר ומועמד לפרס ספיר 2008. שני ספריה של גלבץ זכו לביקורות מהללות, וב-2008 זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים.

הוספה לסל! קנייה מהירה
מקופלת מקופלת תמר גלבץ

מועמד לפרס ספיר 2008 זה סיפור פשוט. ומוכר. גבר עוזב אשה. וילדה. ובית. עשרים שנה יחד, והוא מודיע שהוא הולך. לא טוב לו איתה. ממש לא טוב לו. היא מנסה לעצור אותו. לחסום. היא מתחננת. ומתחנחנת. ומפצירה. ובוכה. ומשדלת. ומשתדלת. וכלום לא עוזר. לוטובלו שוכר לו דירה ועוקר אליה. היא נשארת לבד ולומדת להכיר את עצמה. ולומדת לחיות. בלעדיו. ומתעוררת לחיים. מה בדיוק קורה שם מרגע שהוא מכריז שלא טוב לו ועד שהוא טורק והולך? ומה קורה אחרי, כשהיא נשארת לבדה? מה היא עושה שם בבית, בתחתונים ובלי אף דקת שינה, יום יום, שעה שעה, בוקר בוקר ולילה לילה? איך נראים החיים ביחד בזמן הספירה לאחור, ברגעים האחרונים, בדקות שנותרו, איך נראה הסוף של הסוף ואיך נראית ההתחלה מחדש? האם היא מחכה שינעץ יום אחד את המפתח בדלת ויחזור אליה כאילו כלום? האם תדע אהבה אחרת, גדולה ורוגשת כמו זו שאבדה לה?

הוספה לסל! קנייה מהירה
את בתקופה טובה את בתקופה טובה תמר גלבץ

היא בתקופה טובה. ואולי לא כל-כך. יש לה בעל, בת, עבודה, סרטן שהיכה בה לא מזמן ועדיין אורב לה מדי חצי שנה בבדיקות הסי טי, ופסיכולוג שמנסה לעזור לה לפלס את דרכה בין אינספור החרדות שאופפות את חייה. ואז זה קורה. הפסיכולוג נוטש, ונוסע לשווייץ לסעוד את אשתו החולה. גם בעבודה מחליטים להיפרד ממנה לשלום. החלל שנפער מתמלא במכתבים לפסיכולוג הנעדר שלא יישלחו לעולם, אך מצטרפים ליומן-רומן מטלטל, מחלחל, מצחיק עד אימה, שמעניק לנו מעין צילום רנטגן - סי טי, ליתר דיוק - של אחת הגיבורות הספרותיות המרגשות ביותר שנולדו בפרוזה העברית. לצד כנות מופלאה, יש לגיבורת את בתקופה טובה כישרון מעורר השתאות להפוך את מטלות החיים הזעירות ביותר לדרמות כבירות. כל יציאה לסוּפר הופכת להרפתקה מבהילה, כל ג'וק שחודר לביתה הוא עילה למלחמת חורמה. היא צוללת בשקיקה אל תוך חדוות הספונג'ה, מיטלטלת בין אורגיות ליליות של בישולים ונדודי שינה לבקרים קצרצרים שהולכים ומסתבכים ללא מעש, ובין לבין מטפחת מערכות יחסים טעונות עם העוזרת, האינסטלטור, האונקולוג, הירקן, מורטת השערות והבעל. "את בתקופה טובה" הוא ספר עמוק, תזזיתי ושנון, שדווקא בזכות האירוניות המזוקקות שלו מצליח להתמודד עם רגשות סבוכים במיוחד: חרדה, אהבה, כעס, דיכאון, תאוות חיים ופחד מוות, והכל בעברית סמיכה, אנינה ומחשמלת, שטרם נכתבה כמוה.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה