אבן, נייר
תומר גרדי
"אבן, נייר" נפתח בשמועה. בגוף ראשון, דוקומנטרי, אני מחפש אחר אמיתותה. המוזאון הגדול להיסטוריה וטבע, במקום שבו נולדתי וגדלתי, קיבוץ דן, בגליל העליון, עשוי אבנים של כפר פלסטיני הרוס. אלא שלא סיפור בילוש מסופר כאן, בספר, לא סיפור של התחקות. כבר במחציתו הראשונה של הפרק הראשון מתאמתת השמועה. מאורכבת בארכיון קיבוץ דן, בארכיון הציוני בירושלים, בזכרונם של חברי וחברות קיבוץ. חברי הקיבוץ פרקו את הכפר, הובילו את אבני בתיו במשאית, מההר אל העמק, ערמו את אבני הכפר על חלקת הכרם הישנה, וצרו ממנו מוזאון להיסטוריה. הונין קראו לכפר. היסטוריה כותבים במילים, ומילים משנות היסטוריה. כשמשתנה היסטוריה, משתנה גם המקום. איך ישנו המילים את ההיסטוריה שלנו, את המקום שבו אנחנו חיים? "אבן, נייר" מפעיל את המילים, את השפה, ומבקש לשנות כך את המקום באמצעותה. הלוך וחזור, מן הכפר הונין, הלאה ממנו, ובחזרה, בעשרה שערים, בדיוניים בחלקם, בחלקם תעודיים, בפרוזה, בשירה, במחזה, בזרמי-התודעה, מחפש הספר את הספרות ואת האי-ציות. את ההתנגדות ואת שפתה.
אינדיבוקאינדיבוק היא חנות הספרים של העתיד – עכשיו. מבחר רחב של ספרים שנבחרו בקפידה, ביד אוהבת, בכל ז'אנר, במבחר פורמטים: ספרים דיגיטליים, ספרים מודפסים וספרים לקינדל, לקריאה בכל זמן ובכל מקום. והמשלוח – תמיד חינם. אינדיבוק בונה קהילת קוראים נאמנה ודינמית ודואגת להזין אותה במבצעים, הנחות ומתנות. אינדיבוק אף חרטה על דגלה ערכים של סחר הוגן, תמיכה בקהילת היוצרים והגנה על הסביבה. אנחנו אוהבים ספרים באמת. אינדיבוק – קחו ספר, תרגישו בבית.
