רוני אדוה סלע

רוני אדוה סלע

אפרים הארנב שתמיד נאהב אפרים הארנב שתמיד נאהב רוני אדוה סלע

כשאפרים, הארנב האהוב של דניאל בת ה-6 מת, היה זה מפגש ראשון שלה עם המוות. אני, אמא של דניאל, הרגשתי חוסר אונים מוחלט מול העצב ושיברון הלב של ילדתי. איך אוכל לעזור לה עם התחושות החדשות והקשות האלו? האם להגיד לה את האמת, או לקוות שבחנות החיות אמצא ארנב דומה מספיק כדי לחסוך ממנה את הכאב? לאחר מחשבות רבות הבנתי שאי אפשר להתעלם מההתמודדות הזו לעד, לצערי, ושאני צריכה לתווך לה את המציאות הכואבת. ההתעלמות ממציאות זו תקל עליי אך תפגע בה, שכן בשלב זה או אחר היא תיתקל בה שוב, ותישאר חסרת כלים. כמה ימים לאחר שאפרים מת, ימים קשים של בכי, עצב ואבל של ממש, פשוט התיישבנו מול המחשב וכתבנו את הסיפור הזה יחד. מרגע שסיימנו, היה לשתינו קל יותר להתמודד, לעכל, להבין מה מרגישים ו... להמשיך הלאה. יש חיים אחרי המוות... אובדן לא גורם לנו להפסיק לחיות. אנו ממשיכים הלאה וזוכרים את מי שאיבדנו לעד. מי שאבד לנו תמיד ישאיר אחריו איזו מורשת, ואותה אנו יכולים לנצור.

הוספה לסל! קנייה מהירה
יונתן, המתנה שאלוהים נתן יונתן, המתנה שאלוהים נתן רוני אדוה סלע

נושא האימוץ הוא נושא לא פשוט. כאשר מדובר באימוץ ילד שונה וויזואלית ממשפחתו המאמצת, הדבר מורכב עוד יותר: כולם רואים, כולם יודעים, גם אנשים שפגשנו הרגע בפעם הראשונה כבר יודעים עלינו ועל ילדנו יותר מאשר היו יודעים אם ההבדל החיצוני לא היה רב כל כך. אז... איך מתמודדים? מה אומרים לילד רך כל כך? ילדים אלו, לדעתי, באופן מיוחד, ערים וחשופים להערמת קשיים מצד החברה, ואת כוחם צריכים לשאוב מהבית. כשיונתן התחיל לשאול, אני התחלתי לענות. כרכתי את השיח הזה לספר. השאלות לא תמו מאז, וכך גם התשובות, אך הספר עזר לי לפרוס מול ילדי נרטיב כרונולוגי, הגיוני, כנה ואמיתי, כך שידע מהו סיפורו האישי, ללא חלקים ריקים (ככל האפשר). אני מאמינה שילד ששואל זכאי לתשובות. איך להתאים את התשובות ליכולותיו של הילד? כל הורה ידע לפי המתאים לילדו או לילדתו. הספר הזה נותן לגיטימציה לשאלות להישאל ולתשובות להיענות, ונותן תחושה של "אני לא לבד" לילדים האהובים שלנו, שלצערינו לפעמים מרגישים כך.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה