רוחה שפירא

רוחה שפירא

חדשים לבקרים חדשים לבקרים רוחה שפירא

ספר שיריה הרביעי של רוחה שפירא

הוספה לסל! קנייה מהירה
הגוף כואב את ראשיתו הגוף כואב את ראשיתו רוחה שפירא

.... הבדידות והכאב והכמיהה לאהבה וליופי אינם רק מסמנים לשוניים, ושפירא כותבת עליהם בכנות ובפשטות מתןך בקשת הנחמה שבאינטימיות השירית ובעצירת המבט על הקיים, בקשר הדק בין הכותבים לקוראים. בעצם, גם אם היא מרבה לעסוק בנפש, ברגשות מופנמים, היא בעיקר משוררת מתבוננת, לעין יש תמיד מעמד מרכזי בספרה החדש "הגוף כואב את ראשיתו", ואם היא מטילה ספק בשפה, היא מטילה ספק ביכולתן של המילים להתחרות בראייה, לבאר את היופי הממלא, למרות הכל, את העולם. "זוהי שירת השרירים הקטנים, האישונים כמשל:/ פותחים שער ונסגרים באפילה./ והעין ערה ונרדמת וחולמת אורות ושחקים/ צדה אותיות מבלי דעת. אך האותיות יודעות, הידברו?" קטע מתוך דברים שבשירה / ארז שוייצר [מוסף הארץ – "ספרים" - 2010]

הוספה לסל! קנייה מהירה
השיר הוא רק תירוץ השיר הוא רק תירוץ רוחה שפירא

רן יגיל בתגובה על כתב היד של הקובץ, השיר הוא רק תירוץ –  לפני צאתו לאור; אני אוהב את הליריקה העדינה שבשירייך, את העצב שאינו מטאפורה והבדידות החוזרת שאינה רק דימוי. אני אוהב את הנוף הקרוב, העצים, למשל את הברוש, את הציפורים השונות. את שירי סיציליה, את הפתיחוֹת המעידות על שגרה בנוסח; כל הלילה... או כל היום... או כל הבוקר... את השימוש באור המוכר לנו. למרות ההשפעה החזקה של זך על הקובץ, בעיקר "כל החלב והדבש" בכל מה שקשור לתפיסת השירה ("אורפאוס", "הסגול הרועד"), אני סבור ששירייך הם ליריים יותר ומלאי רגש, לעתים לאָהוּב ולעתים לדבר אחר.  יש בהם פחות אירוניה ויותר ביוגרפיה אישית חשופה של היחיד, במקרה זה - יחידה.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה