דרורה דומיני

דרורה דומיני

Volleyball , משחק קבוצתי Volleyball , משחק קבוצתי דרורה דומיני

קטלוג תערוכתה של דרורה דומיני "ווליבול", שהוצגה בגלריה ברבור בירושלים ביולי 2011, הוא מחקר בדימוי ובמלים. אפשר שהוא שואל מה זה היום רישום, ועונה לפעמים, כי לשאול מהו רישום זה כמו לשאול מה זאת אהבה. דרורה דומיני  ואיתן בוגנים משוחחים בספר :  מאיפה מתחילים? צריך לפרק את המושג, צריך להיות ספציפיים, כדי שנבין את הכוונה. בעבר, שיעור רישום היה מתנהל מול מודלית שישבה מולך, כנראה, והשתדלת להגיע לייצוג  הפיגורטיבי הזה שמאחוריו עמד הצילום או המסורת של ההתבוננות וההתכוונות להחייאה מחדש של האדם, במובן הפיגמליוני. הרישום הוא לא הדבר הסופי. לפני בוא המצלמה, הרישום היה מסורתי, טבוע בתרבות. האמנים היו יושבים מול עתיקות או כנסיות ורושמים או מציירים אקוורל. מרבית תופעות המיון והקטלוג של העולם עברו דרך אנשי מקצוע כמו ציירי המשלחות הזואולוגיות למשל. האם הם היו אמנים או בעלי מקצוע שנדרשו להפיק את התוצאה המתבקשת? צריך לחלק לקטגוריות את המושג הזה שנקרא רישום, ואפשר לעבור דרך הגדולים: רמברנדט, דורר, גויה. כל אחד והמקרה הספציפי  שלו. ציור המערות זה סימן ראשוני. הרצון להשאיר סימן, שריטה, להגיד "אני הייתי פה", "הייתי פה לצערי ואתם עוקבים אחרי" או "הייתי פה ואני נפרדת לעולמים”.   רישום נמצא במקום חופשי ובלתי תלוי, בדרך לאנשהו,  מסמן מסלול בהרבה מקרים. בדומה לעקבות חיה, הרישום הוא חלק מהיומיום או חלק מתהליך שנמצא בין שתי נקודות, כמעט כמו יומן, סימנים שניתן לעקוב אחריהם, לצייד, להישרדות.    בצורה זו, הרישום זהה לסימון עקבות, מבלי להיות הציד עצמו, הבשר. זו אחת המהויות היפות של הרישום – שהוא רק עקבות בדרך, דבר ראשוני וזמין (ראשוני –רישומי) בלתי אמצעי כמעט כמו פעולות הגוף והפרשותיו. הרישום מתקיים בכל המצבים של הקיום האנושי, מהחיכוכים הכי פרימיטיביים כולל השאריות שלהם, ועד להתפתחות התרבות עד עצם היום הזה. איפה שלא נסתכל בתרבות נמצא סוג של רישום: בגד, זיכרון, שלטון, קבורה. הנוכחות של רישום קיימת, זה מקיף את כל החיים, ונמצא בסביבה למרות הטכנולוגיות החדשות.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה