אפלטון

אפלטון

פיידרוס פיידרוס אפלטון

פיידרוס הוא אולי הדבר הקרוב ביותר לאידיאה של דיאלוג אפלטוני, חיקוי נפלא לְמה שלא יכול להתקיים אלא בעולם המושלם של האידיאות. שני דוברים - סוקרטס, אוהב זקן וחכם, ופיידרוס, אהוב צעיר ומשתוקק לדעת; תפאורה של גן עדן - יום קיץ, נחל, דולב, ציקדות. בלי אנשים אחרים, בלי מקום בזמן ובמרחב, בלי היסטוריה וענייני דיומא. והשיחה זורמת: על אהבה, כמובן, אבל גם על הנפש, על גלגול נשמות, על תשוקה והשראה ושיגעון, על רטוריקה של דיבור ושל כתיבה. ובכל ניכרים זריזות ההמצאה של דרמטורג, כישרון הדימוי של משורר, הבנת הזולת של פסיכולוג, וכושר הניתוח של פילוסוף. מרגלית פינקלברג, פרופסור ליוונית באוניברסיטת תל-אביב, שתרגומה ל'המשתה' זכה לשבחים רבים, תירגמה את יצירת המופת של אפלטון לעברית חיה ובהירה, והוסיפה הערות ופתח-דבר מאיר עיניים. ורד לב וחגי כנען, קלסיקאית ופילוסוף, קוראים את הטקסט בעיניים רעננות במסה המרתקת שלהם, 'שיחה מתונה על אהבה מטורפת'. אהרון שבתאי, משורר ומתרגם מהולל מיוונית, מספר על אהבתו הנמשכת לדיאלוג ועל הקשר של זה לשירה היוונית הקדומה במסתו 'פיידרוס והאמירה הלירית'.

הוספה לסל! קנייה מהירה
המשתה המשתה אפלטון

שנת 416 לפנה"ס, רגעי השלווה האחרונים של אתונה בימי גדולתה, לפני כשלון המסע הצבאי לסיציליה והתבוסה לספרטה. המשורר הצעיר אגתון, שניצח בתחרות הטרגדיות, מזמין לביתו קבוצה מצומצמת של ידידיו הקרובים, וביניהם סוקרטס, הפילוסוף האתונאי המהולל. הנוכחים מחליטים שכל אחד מהם יישא דברים בשבחו של ארוס, אל האהבה והתשוקה המינית. חמשת הנואמים הראשונים, כולם דמויות היסטוריות ידועות, זורים אור על היבטים שונים של ארוס וכך יוצרים רקע לתורת האהבה שמציג סוקרטס בשם האשה החכמה - וכנראה הבדויה - דיוטימה. משפט אחד הוא אולי מרכזי לתורה הזאת: "שהרי החוכמה היא מהדברים היפים ביותר, וארוס אינו אלא תשוקה ליופי, כך שבהכרח ארוס הוא אוהב-חוכמה, או פילוסוף, והפילוסוף נמצא באמצע בין החכם והבור." לדיאלוג 'המשתה' היתה השפעה עצומה על תרבות אירופה, בעיקר ברעיון שהאהבה היא חוויה נעלה, המטהרת את הנפש ומרחיבה את גבולותיו הצרים של הקיום האנושי.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה