אלמוג בהר

אלמוג בהר

חוט מושך מן הלשון חוט מושך מן הלשון אלמוג בהר

מעשים קטנים אדם פודה נפשו במעשים קטנים בזכרונות שהוא זוכר כשכולם שוכחים, בפצעים שהוא סובל כשכולם שמחים, בשתיקות שהוא שותק כשכולם צוחקים, בחיוכים שהוא מחייך כשכולם שותקים, בסדקים שהוא עוצר כשכולם ממשיכים, בראיות שהוא אוסף כשכולם משליכים, בפתחים שהוא מגלה כשכולם מסתירים, בשכחה שהוא שוכח כשכולם זוכרים, אדם פודה נפשו במעשים קטנים   אלמוג בהר נולד ב-1978. חי בירושלים. ספר שיריו הראשון, "צמאון בארות", ראה אור ב-2008 בהוצאת "עם עובד". סיפורו "אנא מן אל-יהוד" זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" לשנת ה'תשס"ה, תורגם לערבית בידי מוחמד עבוד, ופורסם בכתב העת הוותיק "אל-הילאל" (קהיר, 2006). ספר סיפוריו הראשון, "אנא מן אל-יהוד", ראה אור בהוצאת "בבל" בסוף 2008. "חוט מושך מן הלשון" הוא ספר שיריו השני.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שירים לאסירי בתי-הסוהר שירים לאסירי בתי-הסוהר אלמוג בהר

  עֲדַיִן לֹא כָּל הַנְּשָׁמָה מְהַלֶּלֶת יָהּ עֲדַיִן יֵשׁ בָּהּ חֵלֶק אֶחָד סַרְבָנִי עוֹמֵד בְּמִרְיוֹ וּמַצְמִיחַ בְּתוֹךְ לִבּוֹ תְּהִיָּה לוֹמֵד לוֹמַר בְּקוֹלוֹ שֶׁלּוֹ בּוֹדֵד אֲנִי וְאֵין לִי לָשֵׂאת בִּשְׂפָתַי שֵׁם הֲוָיָה עַד שֶׁהִיא אֵינָהּ רוֹצָה לָשֵׂאת עֲווֹנִי. ספר שיריו השלישי של הסופר והמשורר אלמוג בהר. קדמו לו: צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת (עם עובד, 2008) וחוט מושך מן הלשון (עם עובד, 2009).    

הוספה לסל! קנייה מהירה
צמאון בארות צמאון בארות אלמוג בהר

מְשׁורְרִים מֵתִים כּוֹתְבִים טוֹב מִמֶּנִּי טוֹב מִן הַמְשׁוֹרְרִים הַחַיִּים טוֹב מֵאֵלוּ שׁעוֹד לֹא נוֹלדוּ. כְּשׁאֶהְיֶה מְשׁוֹרֵר מְשׁוֹרֵר מֵת אוּלַי אֶכְתֹּב טוֹב מִמֶּנִּי טוֹב מִן הַחַיִּים טוֹב מִן הַמְשׁוֹרְרִים אֲשֶר עֲדַיִן לֹא נוֹלדוּ.

הוספה לסל! קנייה מהירה
אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד אלמוג בהר

"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" מבקש אחד מגיבוריו של אלמוג בהר לקרוא מול השוטרים. אבל קריאתו אינה שמה אותו בין היהודים דווקא. זעקתו אילמת ומותירה אותו, כמו גיבורים אחרים בספר, בין שמים לארץ. בנים והורים, נשים ובעלים, אהובות ואהובים, גיבוריו של אלמוג בהר מבקשים לחזור לאחור, דורשים לדעת, להקים לתחייה את עברם, למצוא את מולידיהם הביולוגיים והתרבותיים. הסיפורים מחפשים אחיזה בין שסעים, אפשרויות ודורות; העברית שלהם נובעת מן הערבית, הגרמנית והספניולית, זורמת בין לשון המקורות לשפת החיים. "אמא, כולנו בעלי שמות על תנאי, כל יום שוקלים ונשקלים אולי נתאימם לקצב אשכנז וללשונות מערב, מתווכחים עם הורינו שיוותרו על אות אחת, שימירו הברה בהברה. הם ירדו מבגדאד לארץ-ישראל, ואנחנו נשתכחה מאתנו תורתם, לא שמרנו לא על שפתם, לא על שמותיהם ולא על בגדיהם, ואיך יגאל אותנו אלוהים ממצרים שלנו? יום-יום אנחנו מתגרשים מעצמנו, מרוחנו, מלבנו. ואנחנו זקוקים לזיכרון, כי מה הוא ההווה ללא העבר? מה העבר ללא הווה? ואת אומרת לי שמזל שהם בחרו שהעברית תהיה שפת ארצם... אלף שנה דיברנו עברית, אלף שנה ארמית, אלף שנה ערבית... תאר לך, את אומרת, שהם היו מחליטים שהיידיש תהיה שפת המדינה שהקימו, אז היה הרבה יותר מצחיק, היית קורא לי מַאמֶע מַאמֶע, ומלטף את שערי במילים צפוניות רחוקות. ואני אומר לך אִמִּי, אִמָּא, אֻמִּי, שמח הייתי לקרוא לך מַאמֶע שלי, בכל לשון".

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה