3003 3003 עידו אנג'ל

אפשר לומר שהשתגעתי. שהכוכב שבתאי הכביד על לבי והכריע את שפיותי. שאופקו של ים הצער נשבר וכעת אין לשמש שלי מקום לשקוע. היא מרחפת מעל פני המים כמו חולת אלצהיימר ואומרת אינני יודעת, אינני יודעת.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שירים נוראיים וגם שירים לא נוראיים וגם לא שירים שירים נוראיים וגם שירים לא נוראיים וגם לא שירים עידו אנג'ל

האם מותר לי לראות את הדברים כפי שראיתים? ונורא מכך, האם מותר לי לספרם? האם אפשר בכלל לומר, כמו מישהו אחר, "אני"? האם לא יתבעני אותו מישהו תביעת דיבה? אני מחליט: כך ראיתי את הדברים. אני מחליט: לא אספר. רק ארמוז. על בית שחיה הערמומי של אישה, שהיה פעם שעיר ופעם לא. שאחזה בסכינים וצחקה. לא אספר על הכבדים שטיגנה אמי בגבינת רוקפור. כלומר על איך טיגנה אותם. לא אספר על איך, בבית אחר, אבי שתק. ארמוז על הצבעים שהסתתרו בקירות חדרי ביום ופרצו מתוכם בלילה. אספר שהחבאתי מילים מתחת לכרית: "זאב אוויר", "רויטל", "אנגלית", "מכשפה". אבל לא אספר איזו כרית זו הייתה. אנקד את הרמזים ואז אסיר את הניקוד, שישאר בהם רק על דרך הגעגוע. איש בשם אמיר גניסלב יפריח ציפורים בלי שידע.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה