תרגילים בסגנון הוא ספרו הידוע ביותר של רמון קנו, ממקימי תנועת האוּלִיפֹּו, תנועה ספרותית אוונגרדית שנוסדה בצרפת בשנת 1960 במטרה להגדיר מחדש את הטקסט הספרותי. הספר הוא ניסוי: ניסיון לספר סיפור קצר שבמרכזו פגישה מקרית באוטובוס בלא פחות מ־99 דרכים חדשות, יצירתיות ומשעשעות; הרעיון שאוב מעולם המוזיקה הקלסית שבה יש "נושא" ו"ואריאציות" על הנושא. יצירתו הייחודית של קנו הפכה כבר מזמן לקלסיקה בצרפת ומחוץ לה. זהו תרגום ראשון לעברית של הספר בשלמותו. על התרגום הספר זכתה רותם עטר בפרס שרת התרבות למתרגמים לשנת 2019.
גיליון ננופואטיקה 11 מוקדש לתרגומי שירה. הוא קרוון קרנבלי קומפקטי בשיירה הארוכה של תרגומי השירה לעברית ובזאת אף ייחודיותו. זהו פרויקט צורני ראשון מסוגו בשירה העברית — מבחר חופשי של שירה קצרה מתורגמת, שאיננו ממוקד ביוצר ו/או ביוצרים ספּציפיים ו/או בצורה קלאסית כגון הייקו, טנקה, אפיגרמה או בתמה. הנושאים המרכזיים של היצירות כוללים לפי הסדר: התבוננות מיסטית, הגות, זמן, זִקנה, זוגיות, אהבה הומולסבית, בעלי חיים, מחאה נגד מלחמה, תיאורי מחלה ומוות. יש לציין את החטיבה הגדולה יחסית שמוקדשת לשירת טבע ובעלי חיים — בעיקר ציפורים, מעין נשיונל ג'יאוגרפיק פואטי. רוב השירה המתורגמת היא מודרנית ומערבית, אך לא נפקד מקומה של הקלאסיקה, גם לא מבּחינה צורנית; יש במה גדולה לשירי הייקו מאת שישה עשר משוררים ובהם אלן גינזברג, ז'וליאן ווֹקַנס, אֶסטיבַּליס אֶספּינוֹסָה ועוד. בגיליון נוטלים חלק עשרים מתרגמים ישראלים: אמיר אור, רועי צ'יקי ארד, שמעון בוזגלו, איתן בולוקן, דרור בורשטיין, יותם בנשלום, מרדכי גלדמן, שי דותן, יהונתן דיין, יהודה ויזן, דורית ויסמן, שמעון זנדבנק, גילי חיימוביץ', גלעד מאירי, אפרת מישורי, סבינה מסג, טל ניצן, רותם עטר, ליאור שטרנברג וצביקה שטרנפלד. הם תרגמו לעברית משמונה שפות: לטינית, יוונית, צרפתית, ספרדית, פורטוגלית, גרמנית, יפנית, אך רוב התרגומים הם מאנגלית. בין ארבעים ושמונה יוצרי הגיליון עשרים ואחד הנחשפים לראשונה לקורא העברי בדפוס וחלקם אף בכלל: גאווין איוורט, אֶסטיבַּליס אֶספּינוֹסָה, מרילין ברטונצ'יני, סמנתה ברנדסון, ז'וליאן ווֹקַנס, אליסה ולאי, ביל מנהייר, איאן מקמילן, ג'וזפ מ. רודריגס ועוד.
ארוחת בוקר שֶׁמֶשׁ קְטַנָּה נִצֶּתֶת מִתַּחַת לִשְׁבִיל הֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ לְקַעֲרַת הַקּוֹרְנְפְלֵקְס שֶׁל הָעוֹלָם: צוּקִים, עֵצִים, גְּבִישִׁים, קָרְחוֹנִים נִשְׁטָפִים בְּזֹהַר קוֹסְמִי, שָׂפָם לָבָן מֵעַל מֶתֶק שִׂפְתֵי הַפְּלָנֵטָה. בת-שבע דורי-קרלייה, נולדה בירושלים, 1970. למדה ספרות גרמנית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטה החופשית בברלין. מנחה סדנאות כתיבה יוצרת בבבתי ספר, עורכת שירה. בוגרת סדנאות "מקום לשירה" ו"הליקון". שיריה ותרגומיה ראו אור בכתבי עת ובעיתונים. זהו ספר שיריה הראשון.
מחאת כפיים היא אנתולוגיה חדשה של שירה חברתית בעברית. האנתולוגיה כוללת 147 שירים של 86 משוררים ומשוררות, המבטאים מנעד מורכב של תופעות חברתיות ונעים על הציר שבין זעם והומור, תמיד כדי להביע מחאה נגד עוול ודיכוי. הספר מחולק לכמה שערים: רעב, עוני, תנאי עבודה, עובדים זרים, אבטלה, קבצנים, קפיטליזם רגשי, צרכנות, מצוקת דיור, אלימות במשפחה ומצוקתו הכלכלית של המשורר. עורכים: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, דורית ויסמן ועכשיו במבצע - כל מי שקונה את הספר, מקבל חינם את אחד מגיליונות כתב העת ננו-פואטיקה
ננופואטיקה 7 הוא גיליון שמחדד בדרך כלל אופי מסוים של השיר הננופואטי המסורתי, זה הגבישי. הגביש הספרותי הוא בעל אופי קשה, מתנגד, שאיננו נכנע לקלות הבלתי נסבלת של אמירה תקשורתית יתר על המידה בשם ערכים צרכניים ושיווּקיים של פופואטיוּת וחמידוּת. אין זאת אומרת שהגבישיוּת נוגדת בהכרח תקשורתיוּת, אלא שהיא דורשת מאמץ של פענוח מהקורא, ולוּ קל, אשר מעניק לחוויה האסתטית מֵמד של תהליך, קרי, של שותפות בין הכותב לקורא שיש לה עומק סביר. בגיליון יצירות מאת 37 יוצרים, רובם המכריע משוררים. כמחציתם משוררים צעירים, קרי, כאלה שהוציאו לאור עד שני ספרי שירה. בכתב העת קולות רעננים בין השאר הודות לאקספרימנטים פואטיים של משוררים. עורכים: נועה שקרג'י, גלעד מאירי.
בחוברת זו סיפורים ושירים ובהם גיבורים וגיבורות שכמותם אולי טרם פגשתם – ילדות וילדים וגם חיות ורוחות רפאים – בהם פחדנים, חלשים, רשעים, תמימים, עצובים ואפילו עצלנים. עבור חלקם השבילים לא סלולים והשמיים לא תמיד כחולים. בקשנו להרחיב את המקומות אליהם הסיפורים לילדים מעזים לנדוד, ולהביא חוויות ממחוזות פחות מוכרים בעולם, בלב ובנפש. ובאמת הסיפורים שבאסופה הגיעו מאתיופיה, מאיראן, מעירק, וממודיעין, מבית שאן ומשכונת חליסה בחיפה. ממקומות של כעס, געגוע ושמחה. מופיעים בהם נמרים, עיזים, אריות וקופים, סבים וסבתות, וילדים על כסאות גלגלים, מפלצת שפוחדת מילד, ילדה נמרה וילד איגואנה, ואפילו ילד שגִ דל רוח רפאים.
שירה שיתופית היא פעולה יצירתית שלכאורה הולכת נגד הנטייה המסורתית של המשורר לכתוב לבד את שירו. המעשה השיתופי מחייב צעד אחורה וויתור על בלעדיות על מנת לעשות מקום, במרכז המעגל, לטקסט המתהווה מתוך חיבור הקולות. אם כן, החוויה של הכתיבה השיתופית טומנת בחובה את אלמנט הננו. ננו אגו. גיליון ננופואטיקה (10) של שירה שיתופית הוא פרויקט עריכה ראשון מסוגו בהיקפו ובעומקו של שירה כזאת בעברית. הגיליון נערך על ידי אבנר מרים עמית וקרן שפי, והוא תוצר של שנות יצירה ומחקר בתחומי הכתיבה, השיתוף והמשחק החברתי. אבל עוד קודם לכן, הגליון הזה הוא תוצר של קהילה חיה ויוצרת, שהעורכים נמנים עליה.
גיליון 14 של כתב העת לספרות קצרה. מוקדש לדיוקנאות פיוטיים
מתוך דבר המערכת: [...] מהו הציר המחבר בין קנו של 1960 לס(אי)כומים הממוחשבים של אדלר, מדוע כל זה קשור לננופואטיקה, ומדוע חשוב להיפגש עם היצירות הללו בַּכאן ועכשיו הספרותי שלנו? נאמר זאת, איך אחרת, בקצרה: דברים מסעירים מתרחשים בשירה האמריקאית בפרט והעולמית בכלל בעשורים האחרונים. תקציר העלילה: לא צריך לייצר טקסטים חדשים; יש די טקסטים ישנים שאפשר למחזר. אפשר להפסיק לכתוב ולהתחיל להרכיב, כלומר לברור טקסטים או חלקי טקסטים קיימים וליצור מהם טקסט חדש; או לקחת טקסט קיים ממש כמות שהוא, ורק למקם אותו בהקשר חדש. ואם בכל זאת לכתוב, מוטב להניח למחשב לבצע את המלאכה ורק לערוך את התוצאה, אם בכלל. כתיבה קונספטואלית, כתיבה אי־מקורית (uncreative writing), כתיבת רֶדי מֵייד, ניכוס (appropriation), כתיבה אוטומטית - המהפכות הללו, שבאמנות הפלסטית הן כבר חדשות ישנות, הגיעו בעשורים האחרונים באיחור גדול אל הכתיבה. רישום בקו דק שהחל, נניח, באוליפו, צמח בימינו לציור רחב יריעה במשיכות צבע עזות [...] עוד בגיליון: שירים חדשים של שמעון בוזגלו, שי דותן, נדיה עדינה רוז, עינה ארדל, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג ורבים אחרים, ביניהם גם קולות חדשים ומעוררי תיאבון כמו גל כהן ושי מנדלוביץ'. ליאור שטרנברג מציג בגיליון כמה תרגומים מפתיעים של שירי מרילין מונרו ותרגומים משירי צ'רלס סימיק, פול דורקן והמשוררת האמריקאית ואושיית הטוויטר קימי וולטרס. גלעד מאירי ממשיך בפרויקט התרגום של שיריו הקצרים של אלן גינזברג. בגיזרת ההייקו מופיעים שירים מאת איתן בולוקן ורועי צ'יקי ארד, ותרגומים של הייקו אמריקאי מובחר ובן זמננו בתרגומו של דרור בורשטיין.
כתובת 7–8 (2012; 352 עמ') הוא גיליון כפול הכולל שירה עכשווית, תרגומי שירה, מאמרי ביקורת ויצירות אמנות. העבודות מקורן בתערוכות פוטופואטיקה (2011–2012) של ביה"ס לצילום מוסררה. הנושא המרכזי של שירי כתובת 7 בעריכתן של דורית ויסמן ונועה שקרג'י הוא השילוב היהודי כל כך והחינני בין מזון לגאולה. הנושא המרכזי של כתובת 8 בעריכתם של גלעד מאירי ונועה שקרג'י הוא המפגש בין שירה לצילום באמצעות עבודות ומאמרי שירה. בסופו ראיון עם אפרת מישורי. זהו הגיליון האחרון של קבוצת כתובת כמערכת כתב עת.
קורות הבית הוא ספר שיריה הראשון של יפה שלומוביץ, שפיתחה כבר בספר ביכוריה פואטיקה מגובשת ובעלת גוון ייחודי ועדין. בתשתית הפואטיקה שלה איפוק, ליטוש, דיוק, מבע צלול, דק וחד – מאפיינים המבטאים שליטה במבע היצירתי המעניקים לו מובנות ממקום של בהירות מחשבה. לשונה הרהוטה משלבת בשליטה וירטואוזית מקורות יהודיים מגוונים עם שפה פרוזאית ויומיומית. מבנה השיר קצבי הודות לשורות קצרות יחסית, ריתמוס המרכך ומאזן את הדומיננטיות של הטון הנוגה והאלגי. המצלולים מבוססים בעיקר על חזרות שלעתים נראות צפויות, אך הן יוצרות מתח והתקדמות. השימוש המדוד שלה באירוניה הוא ביטוי של שנינה ועומק, אשר לא אחת משמשים את הטקסט במחאתו המתוחכמת נגד מצבים קיומיים, מגדריים וחברתיים מעורערים. ועכשיו במבצע - כל מי שקונה את הספר יקבל חינם גיליון של כתב העת ננו-פואטיקה.
יותר משהיא סוגה, כתיבה קונספטואלית היא אוסף של תובנות יסוד על העולם, השפה והאמנות שמתוך ההפנמה שלהן צומחים אופני ביטוי חדשים ומתחדש העניין באופני ביטוי קיימים שנדחקו לשוליים. התובנות הללו קשורות בהכרה במגבלותיהן של המקוריות והיצירתיות בכתיבה, בהפנמת דפוסי ההתקשרות והמגע החדשים בעידן הרשתות החברתיות והשלכותיהן על עולם הרגש ועל חיי היומיום, בהתמודדות עם הנגישות שנולדה בעידן האינטרנט לכמויות אסטרונומיות של טקסטים ובזמינותם של כלים חדשים ההופכים את ההעתקה, הגזירה, הצרוף ושאר מניפולציות המאפשרות לייצר טקסט חדש מתוך טקסט קיים לקלות מאוד. הגליון שלפניכם מוקדש כולו לאופני הביטוי החדשים־מחודשים הללו. הוא מכוון להציג מניפה רחבה ככל הניתן שלהם בעברית לצד תרגומים ומחוות ליצירות מרכזיות מן הסוג הזה מן העשורים האחרונים בעולם וכן כתיבה עיונית המתארת את האקלים הרוחני־אמנותי הזה ומשרטטת בקווים כלליים תחנות בהתפחותו. עורך: אלכס בן ארי.
69 וריאציות, או שיבושים, של ההימנון הלאומי שנוצרו באמצעות מילון אבן־שושן
כִּי-מַהוּ הָאָדָם אִם-לֹא יוֹרֵד יָם שֶׁמִּתעוֹרֵר בְּכָל יוֹם אֶל-מְאוֹר הַנִּעֲנוּעַ עַל-גַּלִּים וּמַשֶּׁהוּ שָׁקֵט-בּוֹ נִזכָּר ספר שיריו השני של אמיר מנשהוף.
ספר השירים שומרת לילה הוא מדריך ללוחמי אור. מול החשיכה הנפערת עולה ומתבררת דמותה של אישה, בת זוג, אם, קיבוצניקית ובת להורים ניצולי שואה. שירי הספר מנהלים משא ומתן מתמשך על הבית המשתנה כתנאי לשייכות דרך זכרונות ילדות בקיבוץ, השואה שקרעה את ההורים מביתם וממשפחתם, וחוויות זוגיות ומשפחתיות. האור הזורח מתוך החשכה קשור בעמדה הרוחנית הנדירה שתופסת המשוררת, עמדה של קבלה, מחילה, ואפילו כישוף. שומרת לילה מציע קול פואטי בשל, צלול ומרתק. זוהי פואטיקה וידויית אך לא מניפולטיבית, מאופקת אך לא יבשה – שירה טרנספורמטיבית ההופכת את מה שמציאותי ואפילו מציאותי מדי, את מה שכואב ואפילו קורע, וגם את מה שמשמח – ליפה.
גיליונו השני של כתב העת החדש לשירה וביקורת כתובת, ממשיך ואף מפתח את הקו שעוצב כבר בגיליון הראשון שיצא לאור ביוני 2009 . כקודמו, מבקש גיליון זה להציג רשת מסועפת ומפרה של קווי אורך ורוחב שבהם פועלת השירה, הן כמדיום בזכות עצמו, והן כנקודת מפגש אנושית, חברתית ותרבותית. מבחינות אלה, מבקש כתובת לשקף את השקפת העולם השירית והחברתית של קבוצת "כתובת" ושל “מקום לשירה״, השקפה שבבסיסה עומדים עקרונות של פלורליזם, קשב ואיכות בלתי מתפשרת.
הגיליון השישי של כתוֹבת ממשיך ומגבש את הקו המנחה את כתב העת מאז היווסדו – הצגתה של שירה איכותית, מגוּונת ונגישה, תוך שילוב מוקפד של קולות צעירים וּוָתיקים, תרגומים ושירי מקור. בגיליון זה ניסינו להדגים ולזקק, בזעֵיר אַנפּין, את תנועתה של השירה בעולם – מן הפיזי,המציאותי והיומיומי אל המופשט, הנשגב והפילוסופי. ביקשנו לעמוד על שאלת יכולתה (או מוגבלותה) של השירה בהנצחת ה"אנושי" – הגוף בר-החלוף, זה החוֹוה התעלויות, התרוממויות, כמו גם מחלות ואף מוות וכליה; לצייר את המציאות הפרטית,המשפחתית, האישית, הזוגית; ולבסוף – לצייר את ה"מציאות" הציבורית במובן של מרקם החיים הפוליטי, הלאומי, החברתי. השאלה שביקשנו לסקור באמצעות חומרי הגיליון היא עד כמה יכולה השירה להיווצר מתוך התנאים הללו, להיחצב מתוכם – למשל, מבעים העוסקים באהבה, במחלה, בהנאה – ועד כמה, מאידך,ביכולתה להשפיע, לפעול, לשנות מצב קיים בתוך מציאות כלכלית, תרבותית או חברתית.
אנו שמחים להביא בפניכם את הגיליון החמישי של כתב העת כתוֹבת. בתורת הפסיכולוגיה של פרויד, ארוֹס, יחד עם תנטוס, הם שני היצרים החזקים השולטים בהתנהגותו של האדם. יותר משיש בארוס סקסיוּת וחיוניות, אנו חושבים שיש בו הבעה של עוצמה וביטחון: ביטחון בכוח החיים, בכוח היצירה, בהתנעה קדימה. קבוצת כתוֹבת ו'מקום לשירה' עברו בשנה האחרונה שינויים פיזיים וארגוניים רבים. תקציבנו קוצץ דרסטית, ומקום מושבנו החדש הוא המינהל הקהילתי גינות העיר השוכן ברחוב עמק רפאים בירושלים. אין ספק כי התשוקה ליצירה, להמשך ביסוס מעמדה של השירה בירושלים כאמנות דומיננטית, לחיפוש אחר יופי ומשמעות התשוקה הזאת דוחפת אותנו קדימה ומשלהבת אותנו לגשת אל מעשה היצירה בהתאהבות חדשה, ראשונית, עיוורת לגזירות הרעות הניחתות עלינו. משום כך בחרנו להבליט את נושא הארוס בגיליון זה של כתוֹבת. להשיב את התשוקה ואת יצר החיים,על קשת גוֹניהם, דרך השירה ואל השירה. גם בגיליון זה כתוֹבת ממשיכה להתגאות במִגוון הקולות הרבים בשירה הישראלית שכתב העת נותן להם ביטוי. רבים מקולות אלו חדשים וטובים, ופרסומם בגיליון זה הוא פרסום ראשון בעבורם. ליאור שטרנברג בהשקת כתובת 5: httpv://www.youtube.com/watch?v=1PLqVNrvSI4
שמות העורכים: שי דותן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי וליאור שטרנברג שם טוב לוי מספר שפגש לראשונה את דוד אבידן בפאב תל אביבי. אבידן התיישב לידו, זיהה אותו ואמר לו "אתה מלחין שירים,לא?" לוי הנהן ואבידן הצהיר: "אין בעיה. תמורת חמש מאות דולר אני מוכן לתת לך שיר שלי להלחנה". האנקדוטה הזו מספרת סיפור שלם על משוררים ועל כסף. עצם העובדה שמדובר באנקדוטה מצחיקה כבר מעידה שכיום ברור לנו שתמורת שירה לא משלמים, וגם שהדיבור על כך כרוך בשבירה של איזה טאבו. היא גם מספרת משהו על מידת הביטחון של משוררים בעצמם ובאמנותם. אבידן המוחצן, החצוף, עומד מול המוסיקאי ומבהיר לו שמבחינתו כל אמנות אחרת כפופה לזו שלו. אבל שוב, ההומור של הסיפור מתבסס על כך שמרבית המשוררים אינם כאלה ואף יותר מזה- החברה מצפה מהם שלא יהיו כאלה. כסף וביטחון עצמי: שתי הסוגיות האלה העסיקו אותנו במהלך עריכת הגיליון השלישי של 'כתובת'. חיפשנו יצירות שנכתבו ביד בוטחת, שנעשה בהן משהו עז ולא מתנצל. חיפשנו גם יצירות שעוסקות בהיבטים של כסף, תעסוקה וצריכה. התוצאות מונחות כאן לפניכם. גלעד מאירי קורא בהשקת כתובת 3: httpv://www.youtube.com/watch?v=qCzX5tNhXEM
גיליון מספר 1 של כתובת כולל בתוכו שירים מאת קשת רחבה של משוררים, ותיקים ומוכרים, בצד כאלה שזהו פרסומם הראשון. בין התרגומים הכלולים בו נמצאים תרגומים חדשים ורעננים לשירתם של אלן גינזברג, אדוניס, בוקובסקי ואחרים.כמו כן כלולים בו מספר מאמרים עיוניים ומאמרי ביקורת המציגים פנים שונות של השירה הישראלית – בין אם המדובר בניסיונו של גלעד מאירי למפות תהליכים עכשוויים בשירה תחת הכותרת "ננו־פואטיקה", באופן בו קורא שמעון זנדבנק בדימוי מרכזי לשירתו של יאיר הורביץ, או בהתבוננות אישית ומרגשת של ישעיהו קורן בשירתו של משורר נשכח, ברוך כצנלסון. הגיליון, הכולל גם מדורים מסקרנים דוגמת מדרש-שיר ומדור המוקדש לפיוט, נחתם במחווה רבת פנים לשירת הביט ובראיון עם המשורר מואיז בן הראש.
מתוך דבר המערכת: מחקרי תוחלת חיים טוענים כי אנשים נמוכים מאריכים ימים יותר מאנשים גבוהים, וכי נשים נמוכות מאריכות ימים יותר מנשים גבוהות ומגברים גבוהים ונמוכים. אולם נדמה שמכל אלה קצרים ומאריכי חיים עוד יותר הם פתגמים סיניים עתיקים. האבולוציה המוצלחת של הטקסט הקצר היא אחד הפרמטרים המרכזיים שמעסיקים אותנו בבחירת הטקסטים לכתב העת "ננופואטיקה". מה תמצאו בגיליון השלישי של כתב העת: מיקבץ שירים ננופואטיים מסֵפר של אוֹרי ברנשטיין שטרם ראה אור; מבט חוזר בקלאסיקת ננו של יונתן רז־פורטוגלי שהוחמצה בשעתה; המשך פרויקט משניות השירה של נועה שקרג'י ועמיחי חסון; ובמסגרת העניין הנמשך של כתב העת בשירת הייקו אנחנו מביאים, לצד שירים של ליאת קפלן, רועי צ'יקי ארד ואחרים, גם שני פרויקטים המאתגרים את גבולות הסוגה: מיקבץ שירים מתוך הספר 'קוד', שבו כותב ערן הדס מחדש את התורה כאוסף שירי הייקו באמצעות אלגוריתם של מחשב, ופרויקט הבוחן האם וכיצד ניתן ללמד מחשב לכתוב שיר הייקו, מאת יעל נצר ואלכס בן ארי. ובגיזרת המאמרים - מאמר חדש של גלעד מאירי, הפעם על שירת הדאחקה הישראלית.
מתוך דבר המערכת: מסימניו של הגיליון הנוכחי היא הפנייה אל התרגום, שכמעט לא יוצג בשני הגיליונות הקודמים. לא נמנענו ממנו עד כה במכוון ואין מניע שהביא אותנו להתמקד בו דווקא כעת, מלבד כנראה ההתפתחות הטבעית של כתב העת בחקירה של מכלול היבטיו של המבע הקצר. בגיליון הרביעי תמצאו: שלושה שירים ליריים קצרים של המשורר האירי מייקל לונגלי, ושיר של המשורר הוולשי המנוח ר.ס. תומאס בתרגום ליאור שטרנברג. בחטיבת ההייקו: תרגומים מיפנית של המתרגם, החוקר והמשורר איתן בולוקן לשניים מן הגדולים שבמשוררי ההייקו, באשו ואיסה, תרגומים של דרור בורשטיין למשורר הייקו אמריקאי בולט בן זמננו, גארי הות'ם, ושירי הייקו מאת רועי צ'יקי ארד. כמו כן תמצאו בגיליון מבחר ממחזור שירים של בנימין שבילי: שירים ליֹוָה, מאמרים מאת גלעד מאירי, אלכס בן ארי, אבנר מרים עמית, ועוד...
אינדיבוקאינדיבוק הוא חנות ספרים עדכנית, חדשנית ומתקדמת, אשר בו זמנית גם מציעה לכם את החוויה האינטימית והאיכותית של חנות הספרים השכונתית שלכם, שילוב אופטימאלי בין הזמינות, השפע והתמחור האטרקטיבי של ספרים דיגיטליים לצד מבחר ענק ומגוון של ספרים בתהליך בחירה מוקפד ומקצועי וכמו כן הצעת ספרים מודפסים, במשלוח חינם לחוויית קריאה מסורתית וישירה. חנות הספרים אינדיבוק מציעה מבחר מהגדולים בישראל של ספרים דיגיטליים בעברית, כולל שפע אדיר של ספרים חדשים ומרתקים מאת סופרים וסופרות שפשוט לא הייתם מוצאים ברשתות ובהוצאות הגדולות. קרא עוד
