החיים הם הרע במיעוטו | לרכישה באינדיבוק




אני מאשר לקבל דיוור

החיים הם הרע במיעוטו

החיים הם הרע במיעוטו

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 100
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 20

"באותו רגע הייתה לי מחברת, אבל לא היה לי עט. יכולתי אולי לשנן בעל פה את הטקסט, עד שאשיג עט, אבל אז, וזה קורה אצל גאונים בעיני עצמם, הזמן שהיה יכול להיות מושקע בפיתוח הרעיון הגאוני היה מבוזבז על השינון. ובכן, לא הייתה לי ברירה, אז פצעתי את עצמי וכתבתי עם הדם. כן, כזאת היא האובססיה לכתיבה. לפעמים זה משתלם. אתמול בערב ניגשתי למחברת ומצאתי את אותו עמוד שכתבתי בדם. פתאום זה נראה ממש שטות. מה כבר אוכל לעשות עם הטקסט המדמם הזה?"

 

את אמהי"ד, שסבל מהפרעת אישיות דיסואציטיבית, הכירו מעט אנשים בחייו ואף פחות במותו. למזלו, יצא לו לפגוש את ארז מירנץ, שבמשך 30 שנה ליקט את סיפוריו, מסותיו ופרגמנטיו.

הקורא הנבון שירכוש את ספר זה יגלה אישיות מורכבת ושסועה: מורבידיות לצד שנינות, תפיסות לאומיות לצד אינדיבידואליזם, חגיגת החיים לצד מאבק בהם.

לא במקרה הסיפור הפותח הוא על פרדוקס התאומים הפיזקילי. הפרדוקסים האלו הם לחם חוקו של היוצר המכונה אמהי"ד. הדמיון הפרוע של הסופר מוביל אותנו אל משלחות תלמידים לצ'רנוביל, לסדנאות העצמה המבוססות על הסבל המרבי, למלאכים עם בעיות מוטיבציה, לימות המשיח המנוגדים לכל ציפייה, לאדם האחרון ולהרס עצמי מעל כל כוח סבל אנושי.

 

גם המסות, חסרות המעש – לפי הכותב – משלבות חדות אבחנה, אמירות נוקבות על החברה של ימינו ואמירות המסרבות להיכנע לתכתיבי התקינות הפוליטית. כך אפשר למצוא בהן מסה נוקבת אך גם אישית על היחיד מול ההמון לצד אירועים מצחיקים בחיי מדינת ישראל; אמירות בוטות על התרבות הדיגיטלית, על הליברליזם ועל הדת לצד התבדחות על יחסי ערבים-יהודים, מזרחים-אשכנזים ואפילו על עולם הדייטים.

 

קובץ זה מעורר קשת רגשות, מכעס עד צחוק, עצב עד יראה, שמחה עד בוז.  לא מעט ימצא את עצמו הקורא עובר ממצב שעשוע לכעס על הכותב: כיצד העז להעלות דברים אלו על הכתב? לאחר שיירגע לא יוכל שלא להעריך את האומץ הרב בכתיבתו.

 

את הטקסטים מעטרות אמירותיו מהרשתות החברתיות (רשע-תות בפיו).

***

אנחנו מזמינים אתכם למסע משנה תודעה באישיות מורכבת, מתייסרת ואף קלילה ומחויכת. אנחנו כבר מחכים לספר הבא מכתביו הגזונים. יהי זכרו ברוך.

 

"ראיתי איש מביט בלוח המודעות העירוני, שלט גדול היה תלוי באמצע

'הלילה לא לומדים תורה'

'למה לא לומדים תורה?', שאלתי, 'כבר הגיע תשעה באב?'

'לא', אמר, 'סתם, הלילה מתרחשת בבית העירייה אורגיה קבוצתית'.

'אורגיה קבוצתית', הזדעקתי, 'הכצעקתה?!'

'מה אתה מתפלא?', אמר, 'יש אורגיה שהיא לא קבוצתית?'"

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. :

    מתה לפגוש את הבן אדם.
    חבל שהוא מת:)

  2. :

    קראתי את הספר. זהו? כלום לא קדוש יותר? חבל מאוד שאתם נותנים לזה במה. אותכם למירי רגב

  3. :

    מלא רעינות כרימון.
    הסיפורים הקצרים ממש חזקים!

הוסף חוות דעת

 

ראיון עם מחבר הספר באתר קורא בספרים

יעל צין על הספר באתר נוריתה.

על הספר (בפייסבוק): זמן של ספרים דורית קידר

על הספר (בפייסבוק): סקירות ספרים של שרה רחמיאל

על הספר (בפייסבוק): מועדון קריאה לאוהבי ספרים של רעות ראובן

קטע מהספר באתר בכיוון הרוח.

סיפור של אמהי"ד בבלוג ילדי הקומדיה.

עמוד הספר בפייסבוק.

מבוא
קורא יקר,
האם לפעמים השתלטה עליך הפרעת זהות שאף פסיכולוג או פסיכיאטר לא יפתרו מכיוון שהמקור הוא לא במוח אלא בשעמום ובהכרת המגבלות האפשריות של ישות אחת?
אמנם לכל המומנטים שיובאו כאן יש זיקה לאותה תודעה, אך הקשר ביניהם קלוש כל כך שקשה להאמין בזיקה הזאת.
האם עצם המודעות לסתירות הרבות באישיותך היא צעד להחלמה?
יש אנשים שבמקום תרופות מספיק להם דף ועט.  לעתים הם הגרועים ביותר…
את יומנו של אמהי"ד – שכנראה סובל מהפרעת אישיות דיסטסוציאטיבית בעלת 5-4 ראשים לפחות, מצאתי וניסיתי למפות כאן ולהביא בסדר שהמחבר היה רוצה (אם לא היה מדגיש בכל לשון של בקשה שהוא רוצה שהמוצא הישר ישרוף את יצירותיו) – יש קטעים שמהם נפעמתי לחלוטין ויש קטעים שמהם הזדעזעתי בגועל רב.
לדעתי, מדובר פה במפעל חשוב וביוצר ראוי לתשומת לב.
או כפראפרזה על דברי בורחס, "אני לא מתאבד, כדי שאמהי"ד יוכל לכתוב".
(א"מ)

בקרוב…

X