שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות | לרכישה באינדיבוק




אני מאשר לקבל דיוור

שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות

שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות

שנת הוצאה: 2017
מס' עמודים: 275
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 73
- 42

סלמאן רושדי, מגדולי הסופרים בימינו, הוציא תחת ידו ספר מכשף השוזר יחד היסטוריה, מיתולוגיה וסיפור אהבה נצחי.

בעתיד הקרוב מכה סופה בניו יורק, ולאחריה מתחילים להתרחש שלל דברים מוזרים. גנן מגלה שכפות רגליו כבר התנתקו מהקרקע. מחבר רומנים גראפיים מתעורר ומוצא בחדרו ישות מסתורית שדומה ליציר מוחו. תינוקת מזהה כל סימן לשחיתות סביבה ומסמנת את האשמים בכתמים ובשלפוחיות.

שלא בידיעתם, כל אלה צאצאים של יצורים המכונים ג’ינים. לפני מאות שנים התאהבה דוניא, נסיכת הג’ינים, בגבר בן תמותה. יחד הם הביאו לעולם כמות עצומה של ילדים, שלא ידעו על כוחותיהם הפנטסטיים והתפשטו ברחבי העולם האנושי. אלה משחקים תפקיד במלחמה אפית בין אור לחושך, הנמשכת אלף לילות ועוד לילה — שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות.

הרומן של סלמאן רושדי, שנכתב בהשראת “סיפורי אלף ולילה” של המזרח, הוא יצירת מופת על אודות הקונפליקטים הנושנים שממשיכים לפלג את עולמנו. ספר סאטירי נועז, שופע ערמומיות ואיוולת, יריבויות ובגידות, קמיעות וקארמה, שסעים וגאולה.

 

“רושדי הוא שחרזאדה שלנו… הספר הוא פנטזיה, אגדה — וכן שיקוף מבריק ואמירה מעמיקה על הבחירות והייסורים המלווים את חיינו בעולם הזה.”                             הגרדיאן

“הילולה שופעת חיוּת, לעתים מוטרפת, והיא עדוּת מזהירה לכוחו של סיפור.”                    סנדיי טיימס

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות”

מעט מאוד ידוע, אם כי הרבה מאוד נכתב, על אודות טבעם האמיתי של הג’ינים, היצורים העשויים אש־ללא־עשן. השאלה אם הם טובים או מרושעים, שטניים או נדיבים, שנויה מאוד במחלוקת. תכונות אלה מקובלות על הכול: שהם שובבים, גחמנים, פזיזים; שהם נעים במהירות גבוהה, משַנים צורה וגודל ומגשימים משאלות רבות של גברים ונשים כאשר נחה עליהם הרוח או כאשר הדבר נכפה עליהם; ושחוש הזמן שלהם שונה במידה קיצונית מזה של בני האדם. אין לבלבל בינם לבין מלאכים, אם כי סיפורים עתיקים קובעים בשוגג כי השטן עצמו, המלאך הנופל לוציפר, הלוא הוא הלל בן שחר, היה הג’יני הגדול מכולם. זמן רב שררה מחלוקת גם לגבי מקום משכנם. בכמה סיפורים עתיקים מופיעה ההשמצה ולפיה הג’ינים חיים בקרבנו, על פני האדמה, במה שמכונה “העולם התחתי”, במבנים הרוסים ובשלל אזורים מסוכנים — מזבלות, בתי קברות, שירותים חיצוניים, ביבים, ובמידת האפשר גם בערמות גללים. לשון הרע הזאת קובעת כי מוטב להתרחץ בקפידה אחרי כל מגע עם ג’יני. הם מצחינים ומפיצים מחלות. אך פרשנים בולטים קבעו זה מכבר את מה שידוע היום כעובדה: שהג’ינים חיים בעולם משלהם המופרד משלנו ברעלה, ושעולם עילי זה, הלוא הוא ארץ האגדות פֶּריסטאן, רחב ידיים עד מאוד אף שטבעו נסתר מאיתנו.
מיותר לציין שהג’ינים אינם אנושיים, אבל בני האדם חולקים לפחות כמה תכונות עם מקביליהם הפנטסטיים. באשר לאמונה למשל, הג’ינים כוללים חסידים של כל מערכת אמונות עלי אדמות, ויש ג’ינים שאינם מאמינים, ושהמושגים אלים ומלאכים משונים בעיניהם באותה המידה שהג’ינים עצמם משונים בעיני בני האדם. ואף שג’ינים רבים אינם מוסריים, לפחות מקצת היצורים החזקים הללו מבחינים בין טוב לרע, בין הליכה בנתיב הימני להליכה בנתיב השמאלי.
יש ג’ינים מעופפים, ואחרים זוחלים על הארץ בדמות נחשים או מתרוצצים ונובחים וחושפים שיניים בדמות כלבי ענק. בים, ולפעמים גם באוויר, הם לובשים צורת דרקונים. ג’ינים נחותים אינם מסוגלים לשמור על צורתם לאורך זמן על פני האדמה. יצורים אמורפיים אלה פולשים לפעמים לגופיהם של בני אדם מבעד לאוזניים, לאף או לעיניים ומשתכנים שם זמן־מה, עד שהם מואסים בהם ונפטרים מהם. הפונדקאי האנושי, למרבה הצער, אינו שורד.
נקבות הג’ינים — הג’יניות או ג’ינירי — מסתוריות אף יותר, חמקמקות ובלתי נתפסות בהיותן נשות צללים עשויות עשן־ללא־אש. יש ג’ינירי פראיות, וג’ינירי של אהבה, ולפעמים שני סוגי הג’יניה אחד הם — רוח פראית הנרגעת בזכות האהבה, או ברייה אוהבת הנתקפת סערת רגשות עקב התעמרות ונוקטת אכזריות כלפי גברים אנושיים שאינם מבינים אותה.
זהו סיפורה של ג’יניה, נסיכת ג’ינים גולה שנודעה בשם נסיכת הברק בזכות שליטתה בסוּפות, ושאהבה בן אנוש לפני זמן רב, במאה השתים־עשרה כנהוג לומר, וסיפורם של צאצאיה הרבים, ושל שיבתה לעולם אחרי היעדרות ממושכת כדי לשוב ולהתאהב ולו לרגע, ואחר כך לצאת למלחמה. זהו גם סיפורם של ג’ינים רבים אחרים, זכרים ונקבות, מעופפים וזוחלים, טובים, רעים ואדישים מבחינה מוסרית; ועל תקופת משבר, תקופה מקולקלת המכונה “תקופת המוזרוּת”, שנמשכה שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות, דהיינו אלף לילה ועוד לילה. ואמנם חיינו אלף שנים נוספות מאז, אבל כולנו השתנינו לנצח בגללם. ועתידנו יקבע אם לטובה או לרעה.

סלמאן רושדי, יליד 1947, הוא מסאי וסופר בריטי ממוצא הודי, עטור שבחים ופרסים. פירסם ספרים רבים, בהם פסוקי השטן אשר הסעיר את העולם המוסלמי וילדי חצות שנקבע כספר הטוב ביותר שזכה אי־פעם בפרס “הבוקר”.

X