רפובליקה 65 | לרכישה באינדיבוק




אני מאשר לקבל דיוור

רפובליקה 65

רפובליקה 65

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 150
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 59
- 30
- 30

“ירו בקֶנֵדי!” אבא שלי אף פעם לא מרים את הקול. הכמעט־התפרצות שלו גורמת לי להרים את העיניים מהספר ולהסתכל עליו. הוא נראה נרגש. העובדה שמישהו ירה בנשיא של המעצמה האימפריאליסטית הריאקציונרית לא מהווה בעיני סיבה מספיק טובה לנטוש את ג’יין, מה גם שהקריין כבר עבר לדווח על הצלחות בקציר החיטה…”

הימים – ימי ההתאוששות ממלחמת העולם השנייה. המקום – עיירה חבויה בינות גבעות ירוקות בצפון רומניה. תינוקת נולדת במפתיע לזוג הורים שעברו תלאות של שתי מלחמות עולם. על רקע החלום הגדול לעלות לארץ ישראל, גדלה הילדה היהודייה חדת החושים ולומדת את חוקי ההישרדות: מה מותר להגיד ומה אסור; עם מי מותר להתיידד ועם מי אסור להתרועע; מה מצופה ממנה ומה היא מצפה מעצמה. ככל שהשנים נוקפות, הפער בין העולמות, ההולך וגדל, מצמיח מתוכו אישה חריפת מבט ומלאת תעוזה.

במכחול מדויק להפליא, שלא מוותר ולו לרגע על המעוף הלירי, מגולל הרומן דיוקן משפחתי מרתק, השולח את זרועותיו ההיסטוריות קדימה ואחורה לכדי מניפה מרשימה ורבגונית של יהדות רומניה, תרבות שלמה ומופלאה שחדלה להתקיים בארץ שהתרוקנה מיהודיה. ובד בבד, באופן מעורר השתאות והזדהות, עולה ומתעצב קולה של ריקה עצמה, כילדה ההופכת לנערה ולבוגרת, קול ייחודי, מלא הומור וחמלה, שאינו חדל, ולו לרגע, לחלום את חלומותיו שלו וליצור מתוכם.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “רפובליקה 65”

בקרוב…

לפני הכול
גורל אִמי נקבע ברגע שנולדה. אחותה, שהגיחה מיד אחריה, או אולי נולדה לפניה, ואולי היא עצמה, הרגה את אִמן, הנערה שרק תשעה ירחים קודם לכן הפכה לאישה, ואולי הרגו אותה שתיהן יחד.
מחוץ לחדר, מבוהל, המתין הנער — הבעל, האבא, האלמן — מי שכל התארים ניחתו עליו בזה אחר זה, מהר מכדי להכילם.
מעולם לא ניתק חבל הטבור שלי מן החדר ההוא, ששכן מאחורי בית המרזח, שם השתכרו הכפריים ממשקאות מהולים במים שמכרו הבעלים כדי לפרנס את שש בנותיהם. וגם את זו שנולדה עכשיו, היתומה — לא, לא את שתיהן, רק אחת, כי צריך לחלק את הנטל עם הזקנים מהצד השני, ואת הנער צריך לשחרר, עליו להמשיך בחייו, להתחתן ולהתחיל מחדש. אי־אפשר להפיל את גידול התאומות על כתפי ילד בן תשע־עשרה.
אמי נולדה בתענית אסתר תרס”ד. אני בִּתה, אסתר, כך אני רשומה בפנקס הקהילה של בית הכנסת בעיר פאלטיצ’ני שבצפון רומניה. אני נושאת את שם סבתי. לא זאת שמתה בלידה, האחרת, שגורלה לא היה פחות אכזר. על התאריך העברי לא ידעתי כלום, בקושי ידעתי מה זה. רק ידעתי שיום ההולדת של אמי חל ביום האחרון בפברואר של השנה הלועזית המעוברת. לאמי יש יום הולדת פעם בארבע שנים.
ואני חוזרת לשם.

בקרוב…

X